לפני בקשה להורות על ביטול כתב אישום שהוגש כנגד הנאשם מחמת התיישנות.

רקע וטענות הצדדים:

1. כנגד הנאשם הוגש ביום 28.2.23 כתב אישום בגין עבירת מהירות בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות תעבורה מיום 5.5.21, אשר תועדה באמצעות מצלמות א3.

2. לטענת ב"כ הנאשם כתב האישום הוגש כעבור 21 חודשים בעוד שעל המאשימה היה להגישו תוך 18 חודשים בהתאם להנחיות היועמ"ש, משלא פעלה המאשימה בהתאם להוראות החוק יש להורות על התיישנות העבירה.

  ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי החלטת ראש היחידה להאריך את המועד להגשת כתב אישום נרשמה בפלט מחשב ואינו נושא את שם ראש היחידה ומועד קבל ההחלטה. יתרה מכך, טען ב"כ הנאשם החלטה להאריך את המועד רטרואקטיבי להגשת כתב אישום, פוגעת ביכולתו של הנאשם להתגונן ונוגדת את שיטת המשפט הדמוקרטית.

3.  המאשימה בתגובתה הפנתה לסעיף 4(ד) להנחיות היועמ"ש המאפשר את הארכת פרק הזמן באישור פרקליט המחוזי או ראש יחידת התביעות בהתאם לרשימת שיקולים שאינה סגורה. לטענת המאשימה, בתאריך 19.2.23 ניתנה הארכה בדיעבד על ידי ראש היחידה למשך 6 חודשים נוספים מאחר ובתקופה עד להגשת כתב אישום נדון תיק עקרוני בסוגיית אמינות ותקינות מצלמות א3, ולאחר מתן הכ"ד באותה סוגיה הוחלט על הגשת כתב אישום שבפנינו. משכך, כתב האישום הגשת בתוך תקופת ההארכה הנוספת של 6 חודשים, לכן יש לדחות את טענות ב"כ הנאשם.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית

4. סעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 שעניינו משך הליכי

חקירה והעמדה לדין, קובע :

"משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שיקבעו בנהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי הענין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

סעיף 4א(2)(ב) להנחיית היועמ"ש שמספרה 4.1202 קובע כי בעבירות מסוג עוון יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך 18 חודשים.

סעיף 4א להנחיית הנ"ל קובע כי מניין התקופה הקצובה לטיפול בתיק ימנה מהיום בו נקלט התיק ביחידת התביעה עד למועד קבלת ההחלטה הסופית בדבר העמדה לדין.

5. במקרה דנא עסקינן בעבירת מהירות, המסווגת כעבירה מסוג עוון שתועדה באמצעות מצלמת א/3 כך שפעולות החקירה הסתיימו עם צילום הרכב ביום 5.5.21 כי המשיבה לא טענה כי בוצעו פעולות חקירה נוספות.

לפיכך יש למנות את 18 החודשים החל ממועד ביצוע העבירה, המועד בו נקלט התיק ביחידת התביעה דהינו עד ליום 5.11.22.

הארכת התקופה של 18 חודשים וקבלת אישור בדיעבד

6. סעיף 4ד(1) להנחיית היועמ"ש קובע כי ניתן להאריך ההארכה ראשונה את פרק הזמן הקצוב לטיפול בתיק לתקופה של עד 6 חודשים. הארכה זו טעונה דיווח של התובע לראש יחידת התביעות טרם חלף פרק הזמן הקצוב. במקרה שבו לא עמד התובע בחובת דיווח זו לפני תום התקופה הקצובה, יידרש אישור ראש היחידה בדיעבד לשם הארכת זמן הטיפול בתיק.

7. במקרה דנא, בהתאם להנחיית היועמ"ש הוארך ביום 19.2.23 בדיעבד משך טיפול התביעה בתיק ב-6 חודשים על ידי ראש יחידת התביעות, כך שעמדו לתביעה 24 חודשים להגשת כתב האישום החל מיום ביצוע העבירה. בנסיבות אלה נטען כי כתב האישום הוגש ביום 28.2.23, קרי, פחות מ-24 חודשים ממועד ביצוע העבירה, ולפיכך לא נפל כל פגם בהגשת כתב האישום.

כעולה מפלט דותן אותו צרפה המשיבה בתגובתה, ביום 19.2.23 בשעה 08:17 הוספה הערה לתיק ובה החלטת ראש היחידה כלהלן:

"בהתאם להנחית היועץ המשפטי לממשלה 4.1202 משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום, הריני לאשר בדיעבד הארכת משך טיפול התביעה בתיק זה לתקופה של 6 חודשים. אישור זה ניתן מאחר שבמהלך התקופה בה נקלט התיק ביחידת התביעה עד למועד הגשת כתב האישום, נוהל תיק עקרוני בעניין סוגית אמינות ותקינות מערכת מצלמות א3, והייתה הצדקה להמתין עד להכרעת בית המשפט לתעבורה בהרכב תלתא. משניתן פסק דין מרשיע, הקובע כי מצלמות א3 הינן אמינות ואף מתוחזקות באופן תקין, החלטתי להורות על הגשת כתב האישום בתיק זה".

8. לעניין טענת הסנגור כי לא רשום שם ראש היחידה ולא תאריך מתן החלטה, הרי שהמאשימה צירפה פלט ממערכת דותן המשטרתית המהווה תרשומת פנימית , עם תאריך ההחלטה.

9. משהוגש כתב אישום תוך 24 חודשים ממועד ביצוע העבירה ובהתאם לאישור בדיעבד שהתקבל והכל בהתאם להנחיית היועמ"ש. הרי שהבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

קובעת את התיק להקראה ליום 28/9/25 שעה 9:00

חובת התייצבות לנאשם.

הדיון יתקיים בבית משפט החדש ברח' אבשלום גיסין 53, בניין D, פתח תיקווה.

המזכירות תעביר העתק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים ותזמנם לדיון.

ניתנה היום, ב' אב תשפ"ה, 27 יולי 2025, בהעדר הצדדים.