6. תגובת המשיבה הוגשה ביום 1.12.25, בהתאם להחלטתי, בגדרה התנגדה לבקשה וביקשה לדחותה. לטענתה, המבקש זומן לדיון כדין, באמצעות בית המשפט, בכתובת שמסר בבקשה שהוגשה להישפט ודבר הדואר נמסר לנמען הרשום, אך המבקש בחר לא להתייצב, ללא סיבה מוצדקת ולא ברור כיצד טוען כי לא קיבל כל פנייה. בנוסף, הבקשה הוגשה כחודשיים לאחר מועד גזר הדין והכרעת הדין, ללא הסכמת התובע, ולשיטת המשיבה, רק מסיבה זו, יש לדחות את הבקשה על הסף. כמו כן, לטענתה, המבקש קיבל לידיו את גזר הדין ואת ההודעה על הפסילה לכתובתו כפי שמופיעה במשרד הפנים וזאת באמצעות בית המשפט, כך שלא ניתן לטעון כי לא ידע ולא יכול היה לדעת על גזר הדין. בנסיבות העניין טענה המשיבה, כי לא נמנע מהמבקש יומו בבית משפט, אך משלא התייצב יש לראותו כמי שמחל על זכותו ליומו בבית משפט.

7. לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה, להידחות.

8. בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ, בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני התנאים החלופיים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01, איטליא נ' מ"י, נז(6) 793; רע"פ 7709/13, סאסי נ' מ"י, ניתן ביום 28.11.2013). בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ, הבקשה תוגש תוך 30 ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

9. לעניין זה ראו גם רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".

10. בבע"פ 6920/07 אורי חסון נ' מדינת ישראל (נבו 4.9.2007) שניתן ע"י בית המשפט העליון, נקבע כי "המונח "עיוות דין" פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך (ראו ע"פ 1057/96 אמסלו נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(5), 160) או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה (ראו מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג (1), 529)."

11. לפי תקנה 44א לתקסד"פ משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום אף בהעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, מקים "חזקת מסירה" ורואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח; קרי משהוכיחה המאשימה כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין, חזקה שההודעה נשלחה כדין כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מ"י, [נבו] מיום 21.5.17; עפ"ת (חי') 67571-03-18, אפשטיין נ' מ"י, [נבו] מיום 25.4.18; רע"פ 106/15 עו"ד קריב נ' מ"י, [נבו] מיום 20.1.15); עפ"ת 62391-02-19 סויטי נ' מ"י מיום 16.5.2019 [נבו].

12. כאמור בהחלטתי מיום 17.11.25, אין מחלוקת כי המבקש ידע על הדיון. המבקש צירף אסופת מסמכים רפואיים הנוגעים במצבו הרפואי והטיפולים שעבר בהתאם לכך מתאריכים שונים סביב מועד הדיון. המבקש המציא בנוסף אישור מחלה, אמנם ממועד הדיון, אך בלתי מפורט ואשר אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים. בנסיבות אלה, המבקש לא הפריך את חזקת המסירה ולא עמד בנטל ההוכחה הנדרש בכדי לשכנע כי לא קיבל את הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומשכך, הנני מוצאת את המבקש כמי שידע על הדיון מבלי שהציג כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

13. זאת ועוד, על פי נתוני מערכת נט המשפט, פרוטוקול הדיון נשלח אל המבקש לכתובת הדואר שלו , על ידי מזכירות בית המשפט ביום 17.9.25 ויש לראותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח. על כן, המבקש פונה לבית המשפט, בבקשה לבטל את פסק הדין בחלוף הזמן הקבוע בחוק, זאת מבלי להגיש בקשה להארכת מועד ומבלי שהוצגה כל סיבה לשיהוי בו לוקה הבקשה לביטול גזר הדין. די באמור כדי להשמיט את הקרקע מתחת לבקשה ולדחותה. "בפסיקתנו נקבע כבר כי המועד שנקבע בחוק להגשת הבקשה לביטול פסק דין - מלמד על החשיבות שמייחס המחוקק לאינטרס הציבורי בעקרון סופיות הדיון (ראו: רע"פ 4401/09 הרבסט נ' מדינת ישראל (07.07.2009) [פורסם בנבו] ; רע"פ 1446/14 ריאד נ' מדינת ישראל (26.03.2014)[פורסם בנבו] ), וכאמור המבקש לא סיפק בבקשתו סיבה טובה לסטות מעקרון חשוב זה." (רע"פ 1044/17 תום הרון נ' מדינת ישראל (נבו 26.3.2017); וגם ראו בעניין זה רע"פ 4028/21 יוסף כהן נ' מדינת ישראל (נבו 9.6.2021)).

14. המבקש, כאמור, ידע על מועד הדיון, וגם אם מצבו הרפואי מנע ממנו להתייצב לדיון, הרי שלאור המסמכים הרפואיים שצורפו, לא היתה מניעה כי יגיש בקשה לביטול פסק הדין במועד ולא באיחור.

15. ניתן לבטל פסק דין, גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.4.2018)). ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 2575/17 גייאר נ' מדינת ישראל [נבו] (6.9.2017); רע"פ 8626/14 מוחמד סמארה נ' מדינת ישראל (10.2.2015); רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל [נבו] מיום 27.5.2018).

16. המבקש לא הצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו ולא התרשמתי כי דיון ענייני היה מביא לזיכוי המבקש. "ככלל, על מנת לבטל פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם, משום חשש לעיוות דין, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להוביל לשינוי תוצאות פסק דינו" (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נ' מדינת ישראל (נבו 27.5.2018)). "ולא די שכל פעם תונח בפני בית משפט גרסה נוגדת לאמור בדוח, הדבר יקנה עילה לביטול או להארכת מועד להישפט" (עפ"ת (מחוזי חיפה) 58377-05-20 אלישע נ' מדינת ישראל, 11.06.20). המבקש לא המציא ראיה שיש בה פוטנציאל להביא לשינוי תוצאות משפטו או מצב הדו"ח ולא צורף העתק הדו"ח המקורי, על מנת שניתן יהיה לבחון את טענותיו כנגד נסיבות אכיפת העבירה בדו"ח. צורפה הזמנה למשפט וכתב אישום בלבד.

17. זאת ועוד, אציין כי לא נגרם למבקש עיוות דין גם בעניין העונש שהוטל עליו, שכן העונש הולם את חומרת העבירה שביצע ואת נסיבותיו האישיות ואינו חורג ממתחם הענישה בשים לב לעברו התעבורתי של המבקש, הכולל 50 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות דומות (ראו: רע"פ 9811/09 שרון סמימי נ' מדינת ישראל (נבו 29.12.2009) והאזכורים שם).

18. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשפ"ו, 02 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.