החלטה

1. הונחה לפני בקשה לביטול כתב אישום מחמת התיישנות.

2. למאשימה ניתנו שתי הזדמנויות להגשת תגובה אולם על אף שחלף המועד להגשתן אלה לא הוגשו עד עתה.

3. סעיף 225א(א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] תשמ"ב-1982 קובע כי -

היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א או 27א1 לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

(1)ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);

4. בענייננו, לנאשמת מיוחסת עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית. העבירה תועדה ביום 21.5.24 באמצעות מצלמת סטילס שהופעלה על ידי שוטרת.

העבירה היא מסוג ברירת משפט והנאשמת בחרה להישפט בגינה ובמסגרת המ"ש 7283-10-24 הגישה ביום 21.10.24 בקשה להארכת מועד להישפט.

עיון בבקשה להארכת מועד להישפט שהגישה הנאשמת מעלה כי הנאשמת טענה במסגרתה כי היא לא קיבלה את הודעת תשלום הקנס מאחר שזו נשלחה לכתובת שגויה שאינה כתובתה המעודכנת במשרד הרישוי.

בתגובת המאשימה במסגרת המ"ש 7283-10-24 צוין כי הדוח נשלח ביום 22.5.24 לכתובת הנאשמת ב"רח 6071 ת"ד 05573 נצרת" וחזר כ"לא נדרש". אישור המסירה לא צורף.

בקשת הנאשמת להארכת מועד להישפט התקבלה ביום 5.11.24 בהעדר הוכחת מסירה כדין, משהמאשימה לא צרפה את אישור המסירה של הדוח אלא רק תקציר התיק המשפטי כראיה לעניין המסירה.