לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה שמתנגדת לה, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית מהטעמים שלהלן:

א.  מאישור המסירה של הזימון לדיון ליום 2.7.25 עולה כי זה חזר כלא נדרש חתום על ידי הדוור ביום 26.3.25. בנסיבות אלה קיימת חזקת מסירה והוכח כי בוצעה מסירה כדין של הזימון לדיון למבקש.

הסנגור טוען בבקשה כי ראש שלוחת תביעות תעבורה בעכו, עו"ד עלי כעביה, נתן הסכמתו לבקשה. תגובת המשיבה בעניין זה לא נמסרה על אף שניתנה לה הזדמנות למוסרה. בעקבות כך למבקש ניתנה הזדמנות לצרף את תגובת המשיבה אולם על אף שחלף המועד זו לא הוגשה. בנסיבות אלה, טענת הסנגור כי ניתנה הסכמה לא הוכחה ודינה להידחות.

משזומן המבקש לדיון כדין, היה עליו להתייצב במועד. משלא התייצב, נשפט בהעדרו כדין.

ב. אשר לעיוות הדין, המבקש לא פרט את סיכויי הגנתו ומכאן שלא הוכח קיומו של עיוות דין.

ג. אשר לעונש, גם כאן לא הוכח קיומו של עיוות דין. המבקש הורשע בעבירה של אחיזה או שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת נהיגה ונדון לפסילה בת 30 יום, פסילה מותנית של חודשיים למשך שנתיים וקנס בסך 1,500 ₪. כעולה מגיליון ההרשעות שצרפה המשיבה המבקש נוהג משנת 2006 ולחובתו 22 הרשעות קודמות בהן 6 הרשעות חוזרות ונשנות דומות. שתיים מהן משנת 2024 ושתיים נוספות משנים 2023 ו-2020. לחובתו עבירה נוספת מאותה משפחה של אי אחיזת הגה בשתי ידיים משנת 2024.

מדיניות הענישה בעבירה זו מלמדת כי כאשר מדובר בנהג בעל עבר מכביד שכולל הרשעות חוזרות דומות, הענישה יכולה לכלול פסילה שנעה בין חודש ועד 4 חודשים, פסילה על תנאי וקנס. ברע"פ 863/19 אברהם נסים זגורי נ' מדינת ישראל (3.2.19), לחובת המבקש 54 הרשעות, בהן 5 דומות, נגזרו פסילה לחודש, פסילה על תנאי לחודשיים, וקנס בסך 2,000 ₪. ברע"פ 2575-17 רונן גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17), למבקש 107 הרשעות, בהן הרשעות חוזרות של שימוש בטלפון, נגזרו, בהעדרו, חודשיים פסילה, תוך הפעלת פסילה מותנית של 4 חודשים, במצטבר, 4 חודשי פסילה מותנית וקנס בסך 1,500 ₪.

בנסיבות אלה הענישה מידתית וסבירה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשפ"ה, 09 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.