7. לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה, להידחות.

8. בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ, בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני התנאים החלופיים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01, איטליא נ' מ"י, נז(6) 793; רע"פ 7709/13, סאסי נ' מ"י, ניתן ביום 28.11.2013). בהתאם לסעיף 130(ח) לחסד"פ, הבקשה תוגש תוך 30 ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

9. לעניין זה ראו גם רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".

10. לפי תקנה 44א לתקסד"פ משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום אף בהעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, מקים "חזקת מסירה" ורואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח; קרי משהוכיחה המאשימה כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין, חזקה שההודעה נשלחה כדין כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו. (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מ"י, [נבו] מיום 21.5.17; עפ"ת (חי') 67571-03-18, אפשטיין נ' מ"י, [נבו] מיום 25.4.18; רע"פ 106/15 עו"ד קריב נ' מ"י, [נבו] מיום 20.1.15); עפ"ת 62391-02-19 סויטי נ' מ"י מיום 16.5.2019 [נבו].

11. עיון באישור המסירה שצירפה המשיבה, מעלה כי זימון לדיון הראשון שנקבע ליום 20.10.25 נשלח למענו של המבקש, ונמסר לידי הנמען הרשום, קרי למבקש עצמו, ביום 21.4.25 בביתו וקבלת דבר הדואר אושר בחתימתו. לפיכך ידע המבקש על פתיחת ההליך בעניינו ולבקשתו. כמו כן, עיון באישור המסירה בתיק, מעלה כי זימון לדיון שהתקיים ביום 6.11.25 נשלח למענו של המבקש, על ידי מזכירות בית המשפט ונמסר לידי הנמען הרשום, קרי למבקש עצמו, ביום 26.9.25 בביתו וקבלת דבר הדואר אושר בחתימתו. בנסיבות אלה, המבקש לא הפריך את חזקת המסירה ולא עמד בנטל ההוכחה הנדרש בכדי לשכנע כי לא קיבל את הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומשכך, הנני מוצאת את המבקש כמי שידע על הדיון מבלי שהציג כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

12. ניתן לבטל פסק דין, גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.4.2018)). ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 2575/17 גייאר נ' מדינת ישראל [נבו] (6.9.2017); רע"פ 8626/14 מוחמד סמארה נ' מדינת ישראל (10.2.2015); רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל [נבו] מיום 27.5.2018).

13. בבקשה לביטול פסק הדין, נטען כי המבקש לא ביצע את העבירה בה הורשע והוא איתר את מי שנהג ברכב במועד ביצוע העבירה. הלכה היא כי טענה לפיה המבקש עצמו לא נהג ברכב אלא אחר, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו ואפילו במקרים בהם מוגש תצהיר של הנהג האחר המודה בביצוע עבירה, במקרה זה של הגב' עודה סאלם. (רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל (נבו 28.11.2013); רע"פ 7018/14 מיכאל טיטלבאום נ' מדינת ישראל (נבו 30.10.2014); עפת (מחוזי נצ') 42642-12-17 שאול שלום נ' מדינת ישראל (נבו 1.4.2018); רעפ 954008 עופר מוסברג נ' מדינת ישראל (נבו 8.1.2009)).

14. בנוסף, היה מקום לצרף תיעוד המלמד על מכירת הרכב כגון הסכם מכר ותיעוד על העברת תשלום, מה שלא נעשה.

15. זאת ועוד, אציין כי לא נגרם למבקש עיוות דין גם בעניין העונש שהוטל עליו, שכן העונש הולם את חומרת העבירה שביצע ואת נסיבותיו האישיות ואינו חורג ממתחם הענישה בשים לב לכך שלמבקש עבר דומה (ראו: רע"פ 9811/09 שרון סמימי נ' מדינת ישראל (נבו 29.12.2009) והאזכורים שם).

16. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הערבון המופקד בתיק יועבר לתשלום הקנס. ככל ותישאר יתרה, זו תוחזר למבקש בכפוף לכל דין.

לעניין הפסילה, המבקש יפקיד את רישיונו עד ליום 1.2.26 בשעה 09.00 בהתאם לאמור בגזר הדין.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשפ"ו, 02 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.