לפניי בקשה להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר נאשם, וזאת מכח סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ").

פסק דין אשר ניתן בהעדר המבקשת ניתן ביום 10.3.2025 (להלן: "פסק הדין");

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 22.6.2025.

דיון ומסקנות

המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר נאשם קבועה בסעיף 130(ח) לחסד"פ. סעיף 130(ח) קובע שני תנאים חלופיים לביטול פסק דין שניתן בהעדר:

(1) קיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון;

(2) אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

ראה לעניין זה  רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "עניין איטליא"); ע"פ 1318/07 אלטורי נ' מדינת ישראל (31.12.2007) וכן ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ'  שרון מנחם  (6.1.2009).

את הבקשה לביטול פסק הדין יש להגיש תוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

1. האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון?

המבקש טען כי הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון ולא קיבל החלטה הדוחה את הבקשה ומשכך לא התייצב לדיון. עוד נטען כי באותו מועד חל חודש הרמדאן, ולא עלה בידי המבקש לשכור שירותיו של עורך דין.

לא מצאתי באמור עילה מוצדקת לאי התייצבות לדיון. על המגיש בקשה לדחיית מועד דיון לעקוב אחר גורל בקשתו ולא לנהוג מנהג "שגר ושלח". הלכה פסוקה היא, כי הגשת בקשה לדחיית הדיון אינה מהווה גושפנקא להעדר ממנו, אלא בכפוף להחלטת בית המשפט; יפים בעניין זה הדברים שנקבעו בעפ"ת (חיפה) 19072-06-09 חביבי נ' מדינת ישראל , מפי כב' השופטת ד. סלע (החלטה שאושרה ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 8333/09 אשר דן בהרשעת נאשם בעבירות שכרות לאחר שהגיש בקשת דחיי ולא התייצב לדיון בעניינו ):

"הכלל הוא שדיון שנקבע מתקיים, אלא אם הצדדים מחזיקים בידיהם החלטה של בית המשפט לדחותו. עצם הגשת בקשה לדחיית דיון אינה מהווה הצדקה לאי התייצבות מטעם צד שהגישה או מטעם צד שני אף שהסכים לה. .... אין לצדדים זכות קנויה לדחיית הדיון, ובנתונים הקיימים, בעומס המוטל על בית המשפט, שעה שכל דחייה משמעותה קביעת ההקראה חודשים רבים לאחר מכן, כפי שאכן נדחה הטיעון לעונש, ואילו ההוכחות יידחו לפרק זמן ממושך אף יותר, הדבר הוא אפילו בלתי נסבל".

2.  האם נוצר עיוות דין בשל שפיטת המבקש בהעדרו?

המבקש לא כפר במיוחס לו בכתב האישום ולא העלה שום טענת הגנה או טענה כלשהי המלמדת ולו ברמז על קיומו של עיוות דין; ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.2018) נקבע זה מכבר כי בעל דין הטוען לקיומה של עילת עיוות דין, נדרש לבסס את טענתו ולפרט טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית ללא צורך בקיום דיון במעמד הצדדים (עניין איטליא).

בשולי ההחלטה אציין את המובן מאליו כי אין באי הגשת תגובה על ידי המשיבה כדי להביא לקבלה אוטומטית של הבקשה שכן לעולם לבית המשפט שמורה הסמכות לבחון את הבקשה לגופה ולהכריע בטענות אשר הועלו בפניו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשפ"ה, 25 יולי 2025, בהעדר הצדדים.