האישום

הנאשמת הועמדה לדין בגין שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה עבירה בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 05.08.21 בשעה 18:07, ברחוב מעלה יצחק - כיכר מד"א בנוף הגליל, נהגה הנאשמת ברכב ובעת שהיה הרכב בתנועה, אחזה או השתמשה בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

            המחלוקת

הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום וטענה, כי העבירה לא בוצעה וכי השוטרים לא עמדו בכיכר מד"א.

            ראיות הצדדים

מטעם המאשימה העידה מטעם המאשימה, הגב' מרי גז, המתנדבת במשטרת ישראל (להלן: "המתנדבת"), אשר ערכה מזכר מיום האירוע (ת/1) . כמו כן, העיד השוטר מר מאהר ראשד (להלן: "השוטר"), אשר ערך את הודעת תשלום הקנס (ת/2), הכוללת בעמוד השני, שרטוט בו צייר השוטר את מקום ביצוע העבירה, מיקום הניידת ומיקום רכבה של הנאשמת.

מטעם ההגנה העידה הנאשמת עצמה והוגשו מטעמה סרטונים (נ/1); שני סרטונים מהמצלמה הקדמית של הרכב וסרטון אחד מהמצלמה האחורית.

            דיון והכרעה

            תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה קובעת, כי אין לאחוז בטלפון או להשתמש בו ללא דיבורית.    על פי הפסיקה, האחיזה בטלפון הנייד בזמן הנהיגה מהווה, כשלעצמה, עבירה לפי התקנה,             ואין צורך להוכיח מהו השימוש המסוים אותו ביצע הנהג בטלפון בזמן הנהיגה ברכב (רע"פ          10020/16 ברוך בן יוסף נ' מדינת ישראל (2018)).

            בענייננו אין מחלוקת, כי הנאשמת נהגה ברכבה הפרטי במועד המצוין בכתב האישום, אלא   שלטענתה, היא לא דיברה ולא החזיקה את הטלפון ולא נעצרה בכיכר מד"א.

כאמור, מטעם המדינה העידו כאמור המתנדבת והשוטר באמצעותם הוגשו ת/1 ו ת/2 בהתאמה. על עדויותיהם ביססה המדינה את ראיותיה.

בת/1 ציינה המתנדבת כי ביום האירוע, במהלך סיור תנועה שגרתי עם השוטר, עמדו סטטי במפעל פרמה שר"פ (כיכר מד"א), עם הפנים לכיוון הכביש, כאשר רכבה של הנאשמת חלף על פניהם ונסע בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים. כן ציינה המתנדבת כי היא ראתה את הנאשמת אוחזת בטלפון נייד ביד ימין קרוב לפניה וכי חלון הרכב היה נקי. עוד ציינה המתנדבת כי החלון היה לכיוון המקום בו עמדו וכי ניתן היה לראות את העבירה בבירור.

המתנדבת העידה כי ראתה את ביצוע העבירה ותיעדה זאת במזכר, מבלי להיעזר בשוטר.

כן העידה המתנדבת, כי כאשר ראתה את העבירה, היא עמדה בכיכר מד"א וכי היא בטוחה בכך ב"מיליון אחוז" (עמוד 7 שורה 5 לפרוטוקול). לשאלות ב"כ הנאשמת, מדוע לא רשמה את שעת ביצוע העבירה, אם היו עוד רכבים, צבע הטלפון ואת סוג הרכב, השיבה:

"מה שאני כותבת זה אם ראיתי את העבירה ואם לא ראיתי את העבירה לגבי הדוח הזה, מעבר לזה אני לא חייבת לפרט במזכר" (עמוד 7 שורה 21-20).

בת/2 רשם השוטר כי בהיותו במשמרת אכיפת תנועה בהיותו סטטי בניידת כחול לבן לכיוון הרחוב הראשי, הוא זיהה מעבר לחלון הקדמי של הניידת שהיה שקוף ונקי בנהגת נוסעת מכיוון כללי כיכר מד"א לקניון וזאת בנתיב השמאלי. כן ציין כי הבחין מחלון רכב קדמי ימני סגור ושקוף שהיא מחזיקה בידה הימנית טלפון נייד בצבע שחור . עוד ציין השוטר כי זיהה צמיד בצבע כסף בידה הימנית כשהטלפון הנייד בגובה ההגה לכיוון הפנים. עוד תיאר השוטר שהנהגת לבשה גופיית פסים ושהיה קטין ברכב . השוטר ציין שהיה בקשר עין רצוף, כי היה אור יום, וכי הרכב היה בודד כן ציין השוטר כי היה זיהוי וודאי. בצד האחורי של ת/2 השוט תיעד מקום האירוע באמצעות שרטוט.

השוטר העיד כי אינו מכיר את הנאשמת וכי המקרה לא זכור לו מעבר למה שרשום בת/2. עוד העיד, כי מאז שהמתנדבת שעבדה אתו באותה המשמרת, היא השתחררה ושאין ביניהם קשר וכי לא רשמו יחד את ת/2. השוטר סיפר שהיה בקשר עין רציף עם רכב הנאשמת מרגע ביצוע העבירה ועד שנעצרה על ידו. השוטר התייחס לשרטוט שבת/2 בו תיעד מקום ביצוע העבירה, מיקום הניידת ומיקום רכבה של הנאשמת. לשאלת ב"כ הנאשמת היכן עצר את הרכב השיב השוטר כי עצר במקום בטוח ושלל איבוד קשר עין עם הרכב.

מעדותם של השוטר והמתנדבת ומהמסמכים ת/1 ו- ת/2, עולה כי הם ראו בעיניהם את ביצוע העבירה במהלך פעולת אכיפה, כאשר עמדו סטטי במפעל "פרמה שר"פ" ותצפתו לעבר הכביש.

עדותם של השוטר והמתנדבת אמינה בעיני. דבריהם לא נסתרו בחקירתם הנגדית. מדובר בעדים אובייקטיביים, אינם מעוניינים שתיעדו את הדברים כחלק מעבודתם. התרשמתי כי עדותם משקפת נאמנה את נסיבות המקרה.

מטעם ההגנה העידה כאמור הנאשמת אשר מסרה בחקירתה הראשית כי השוטרים לא עמדו בכיכר מד"א וכי נעצרה על ידם ליד הבריכה העירונית (עמוד 16, שורה 3 לפרוטוקול). כן העידה כי אותו יום זכור לה מאחר שחל בו יום ההולדת שלה ושל בנה. עוד מסרה הנאשמת כי חלונות הרכב מושחרים וכי היו עוד שני רכבים שדומים לרכב שלה "היו שני רכבים, שני ג'יפים אחד מהם לדעתי טיוטה והשני אולי ניסאן" (עמוד 16, שורה 11).

בחקירתה הנגדית מסרה הנאשמת, כי נסעה ברכב שחור מסוג אאודי מהר יונה לכיוון הקניון כשבדרך עברה בכיכר מד"א. הנאשמת תיארה את הטלפון שלה: "הכיסוי של הטלפון הוא ורוד, מקדימה שחור מאחורה ורוד כסוף כזה" (עמוד 16, שורה 25 לפרוטוקול) והציגה אותו .

הנאשמת אישרה שאין בינה לבין השוטר והמתנדבת היכרות וכי אין סיבה שהם יפלילו אותה. לטענתה, מדובר בטעות בזיהוי.

הנאשמת אישרה שבידה הימנית היה צמיד כסוף ושבנה בן ה-13 היה עימה ברכב. אשר למיקום השוטרים העידה: "אני הייתי בנתיב שמאלי נכנסתי מכיכר מכבי אני מסתכלת מצד שמאל שאף אחד לא מתפרץ לי, אני ראיתי ג'יפ לבן איסוזו לדעתי וניידת" (עמוד 17, שורות 13-12 לפרוטוקול). לשאלת ב"כ המאשימה איך היא יודעת שהשוטרים לא היו בתצפית ושמא כן היו ולא ראתה אותם. השיבה: "אני לא יודעת מה לענות לך, הם לא היו שם, היו עוד הרבה רכבים אחרים, פתאום הם עשו קפיצה כשהגעתי לכיכר מד"א" (עמוד 17, שורות 18-17 לפרוטוקול). עוד השיבה הנאשמת, כי היו רכבים נוספים בצבע שחור ונראה לה שלפניה נסע רכב טיוטה. לשאלת ב"כ המאשימה איך זכרה, השיבה: "כי כשהשוטר עצר אותי חשבתי שהוא התבלבל בין הרכבים שהיו על הכביש... חשבתי שאולי בתום לב התבלבלו. אני באמת מאמינה בתום לב שאין לאף אחד רצון להפליל אותי" (עמוד 18 , שורות 3, 6-5 לפרוטוקול).

הנאשמת כאמור הגישה סרטוני מצלמות של הרכב לצורך ביסוס גרסתי. ואולם, צפייה בסרטונים מחזקת גם מחזקת ראיות התביעה.

מצפייה בסרטון 3- מצלמה קדמית ניתן לראות, כי אכן כדברי הנאשמת היא נסעה כשלפניה ג'יפ שחור "REXTON" ומימינה ג'יפ "טיוטה" ראה זמן מצלמה 17:58:57:

            הנאשמת מגיעה לכיכר "מכבי" ושוב, אכן כדבריה, ניתן להבחין מתחת לשלט חוצות ענק       ושחור של חברת "GENESIS" בג'יפ לבן מאחוריו ניידת משטרה וראה זמן מצלמה         18:00:34:

            אלא שהנאשמת נתפסה לכלל טעות, שכן ניידת זו אותה ראתה הנאשמת בכיכר "מכבי"         אינה הניידת בה היו השוטר והמתנדבת אשר קלטו את דבר ביצוע העבירה. זאת אנו יודעים           מצפייה בסרטון 1, המצלמה האחורית, שם ניתן לראות, כי הנאשמת עוברת את כיכר         "מכבי" ממשיכה לכיכר "מד"א" ואז ניתן להבחין, לאחר הכיכר בהמשך על המדרכה    המסומנת באדום לבן, מתחת למפעל "פרמה-שרפ" בין השיחים, בדיוק היכן שצייר השוטר           בשרטוט של הדו"ח (ת/2) ובדיוק כפי שהעידו השוטר והמתנדבת וכפי שקלטה המצלמה          בזמן מצלמה 18:02:02 את גלגלי הניידת וחלקה הקדמי:

            בזמן מצלמה 18:02:13 כבר רואים בבירור את הניידת אשר "דלקה" אחר רכב הנאשמת         והורתה לה לעצור במקום בטוח ושוב בתואם לעדותה של הנאשמת, ליד הבריכה העירונית,     כשממנה יוצאים השוטר והמתנדבת, אשר קלטו את דבר ביצוע העבירה. ודוקו! בשלב זה             כבר לא ניתן להבחין ברכב הטיוטה או ברכב ה-"REXTON" כפי שרשם השוטר מעל      השרטוט בחלק האחורי של ת/2 "רכב בודד מסוגו וצבעו" עובדה השוללת בלבול עם רכב          אחר. לכך הוסף את תיאור השוטר בת/2 : "וגם זיהיתי צמיד צבע כסף בידה   הימינית" (ההדגשה במקור- י'כ') כפי שאישרה הנאשמת בעדותה (עמ' 17 לפרוטוקול שורה    2).

            הינה כי כן, הרי שעדותם של השוטר והמתנדבת קיבלה למעשה חיזוק מהסרטונים ומטעם הנאשמת ומגרסתה עצמה. לפיכך, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי הנאשמת אחזה בטלפון ועברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

            אשר על כן, הנני מרשיעה את הנאשמת בעבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית    בזמן נהיגה, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה.

נקבע לטיעונים לעונש ליום 25/9/24 שעה 09:00.

המזכירות תזמן את הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"ד, 31 יולי 2024, בהעדר הצדדים.