החלטה

1. בפני בקשה לביטול כתב אישום עקב התיישנות. למבקש נמסרה הודעת תשלום קנס שמספרה 34150878832 המייחסת לועבירה של שימוש בטלפון ללא דיבורית בזמן נהיגה בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה מיום 26.01.2024.

2. ביום 17.04.2024 הגיש המבקש בקשה להישפט, וזו התקבלה על ידי מפנ"א ביום 15.05.2024.

טענות הצדדים

3. לטענת המבקש, כתב האישום הוגש יותר משנה לאחר מועד ביצוע העבירה, ולכן חלה לגביו התיישנות.

4. לטענת המשיבה לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן: החסד"פ), לאחר שהוגשה בקשה להישפט בגין דו"ח מסוג ברירת משפט, יש לשלוח הזמנה לדין תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו של המבקש משכך, יש לדחות הבקשה.

דיון והכרעה

5. בסעיף 225א לחסד"פ נקבע כך:

(א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) (...)

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

6. דהיינו, התיישנות כתב אישום בגין עבירת קנס איננה חלה על מקרים בהם הנאשם הגיש בקשה להישפט לפי ס' 229. במקרים מסוג זה, חל סעיף 230 לחסד"פ:

230. הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו.

7. הנה כי כן, במקרים בהם הנאשם הגיש בקשה להישפט, מניין תקופת ההתיישנות יחל מיום שנתקבלה הודעתו על רצונו להישפט ע"י מפנ"א, ונעצר ביום בו נשלחה לנאשם הזמנה לדיון.