תת"ע (ירושלים) 2686-05-24 – עבד אלנאצר עלייאן נ' מדינת ישראל
תת"ע (ירושלים) 2686-05-24 - עבד אלנאצר עלייאן נ' מדינת ישראלשלום ירושלים תת"ע (ירושלים) 2686-05-24 עבד אלנאצר עלייאן נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בירושלים [29.01.2025] כבוד השופטת, סגנית הנשיא שרית זוכוביצקי-אורי החלטה
1. בפני בקשה לביטול פסק שניתן בהיעדר התייצבות המבקש ביום 05.06.2024. 2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום מסוג הזמנה לדיון המייחס לו עבירה שבוצעה ביום 31.03.2023 של נהיגה במהירות של 138 קמ"ש במקום 50 קמ"ש בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 שנאכפה באמצעות מצלמת מהירות מסוג א/3. 3. ביום הדיון לא התייצב המבקש בבית המשפט ומשכך נשפט בהעדרו והושתו קנס על סך 3,000 ₪, פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים ופסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים.
טענות הצדדים 4. המבקש טען כי מעולם לא קיבל את ההזמנה לדיון בבית המשפט ולא היה מיוצג בתיק, ולכן ביקש לבטל את פסק הדין על מנת שיוכל לקבל את יומו בבית המשפט. 5. לטענת המשיבה ההזמנה לדיון נשלחה אליו בדואר וחזרה מסיבת "מען בלתי מספיק", מכיוון שלא עודכנה תיבת הדואר במשרד הפנים, ולכן מתקיימת חזקת מסירה ואין מדובר בנסיבות שאינן תלויות בו.
דיון והכרעה
6. הבקשה הוגשה ללא תצהיר ודינה להידחות על הסף בשל כך. למעלה מן הצורך בחנתי את הבקשה לגופה.
7. סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי באין הוראה אחרת בחוק, דרך המלך בהליכים פליליים מורה על קיום דיון בעניינו של נאשם. כדברי כב' השופט שהם בע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 7.4.2008): |
|
"העיקרון המנחה בהליכים פליליים- אשר יש הסבורים כי ניתן לו אף מעמד חוקתי- הוא כי דיון יתקיים בנוכחות הנאשם, נוכחות זו דרושה לשם קיומו התקין של המשפט כמו גם לשם מראית פני הצדק והבטחת אמון הציבור בהגינות ההליך הפלילי".
8. לכלל זה קיימים מספר חריגים שאחד מהם מעוגן בסעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן:"החסד"פ") הקובע כי בעבירות הקלות המוגדרות בו, ניתן לדון את הנאשם שלא בפניו, ככל שבית המשפט סבור כי לא ייגרם לו בכך עיוות דין.
9. כאשר נאשם הוזמן לדיון כדין ואינו מתייצב רואים אותו כמודה בעובדות הנטענות בכתב האישום.
10. סעיף 130 (ח) לחסד"פ קובע כי נאשם שאינו מתייצב למשפטו ונדון בהעדרו רשאי לבקש ביטול פסק דין, אולם יהיה עליו להוכיח אחד משני תנאים חלופיים. תנאי אחד הוא כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו והתנאי השני הוא כי ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין. ולעניין זה ראו רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.12.09) בו נקבע כי: "לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ואין לאפשר ניצולה לרעה. היעדר התייצבות של אדם מדיון אליו זומן כדין עלולה להוביל לתוצאה כי יורשע בדין ודינו ייגזר, כשם שארע בענייננו. משכך היה, הנטל הוא על המבקש לבטל את פסק הדין להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין כשם שמורה סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".
קבלת ההזמנה לדיון וקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש
11. לעניין קבלת הודעת תשלום קנס בעבירות קלות, קובעת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 : "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן." כלומר, אם הוכיחה המשיבה, כי שלחה את ההודעה בדואר רשום כדין, חזקה שההודעה נשלחה כדין ועל הנאשם מוטל הנטל להפריך חזקה זו.
12. משהוכח כי נשלח דואר רשום אף בהעדר אישור מסירה או אישור שאינו ממולא כדין, רואים אותו כמי שהגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח (עפ"ת (ב"ש) 47513-02-17 בולנדי נ' מדינת ישראל מיום 21.5.17, עפ"ת 67571-03-18 אפשטיין נ' מדינת ישראל מיום 25.4.18 ורע"פ 106/15, מיום 20.1.15). 13. בהתאם לחוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005, נקבע : |
|
" 2 (א) חל שינוי בכתובת למשלוח דואר של תושב, חייב הוא למסור לפקיד הרישום הודעה על כך בתוך שלושים ימים מיום השינוי" (ב) תושב שלא מסר לפקיד הרישום הודעה על כתובת למשלוח דואר, יראו את המען שנרשם במרשם האוכלוסין ככתובתו למשלוח דואר". 14. לתגובת המשיבה צורף העתק אישור מסירה הנושא את כתובת משלוח הדואר של המבקש במועד ביצוע העבירה " ירושלים ג'בל מוכבר 0 9795000", את הכיתוב "דואר רשום" ואת מספר המעקב, דבר המהווה אסמכתא למשלוח הודעת תשלום הקנס למבקש. בנוסף צירפה המשיבה רישום לפיו כתובתו הרשומה של המבקש במשרד הפנים היא "ירושלים ג'בל מוכבר 0 9795000".
15. לפיכך אני קובעת כי הודעת הקנס נשלחה בדואר רשום לכתובתו של המבקש ומתקיימת חזקת מסירה.
16. משהוכיחה המשיבה כי ההודעה נשלחה כדין, עובר הנטל לפתחו של המבקש להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.
17. מאישור המסירה עולה, כי הודעת תשלום הקנס שנשלחה לכתובתו הרשומה של המבקשת חזרה בציון הסיבה "מען בלתי מספיק". תוצאת מסירה זו נובעת מכך שהמבקש בחר למסור למשרד הפנים כתובת כללית, ללא מספר בית וללא מספר ת"ד. בנסיבות אלה אין למבקש אלא להלין על עצמו שלא ניתן היה לאתרו ולמסור לו את דבר הדואר.
18. לפיכך, אני קובעת כי הודעת תשלום הקנס הומצאה כדין למבקש וכי הבקשה לא הוגשה באיחור, בשל נסיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד.
חשש לעיוות דין
19. גם במצב בו לא קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש ניתן לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ובלבד שהדבר דרוש לשם מניעת עיוות דין (רע"פ 6165/17 סעדא נ' מדינת ישראל מיום 24.4.2018).
20. ככלל, ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של נאשם בשל החשש לעיוות דינו יעשה לאחר שהצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק דינו (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל מיום 27.5.2018).
21. המבקש לא העלה אף טענה לעניין ביצוע העבירה. יתרה מכך, גם אם היה המבקש מעלה טענות של ממש להגנתו מוטלת על בית המשפט חובה לבחון אותן בזהירות של ממש. בנסיבות שבפני לא מצאתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.
שיהוי בהגשת הבקשה |
|
22. הבקשה הוגשה בשיהוי של שבעה חודשים ממתן פסק הדין, וזאת ללא הסבר מספק. בנסיבות אלה דין הבקשה להידחות גם בשל כך. (השוו: רע"פ 1896/18 הדני נ' מדינת ישראל [והאסמכתאות שם](פורסם בנבו 10.05.18)).
לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית. מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ה, 29 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
|
