החלטה

הנאשמת עתרה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 25.4 והמאשימה התנגדה לבקשה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

הנאשמת אינה חולקת על קבלת הזימון אלא מסבירה כי לא התייצבה עקב טעות בתאריך.

כבר נקבע לא אחת כי טעות מסוג זה אינה מצדיקה ביטול פסק הדין וראו לדוגמאות ספורות מתוך אינספור החלטות דומות רע"פ 3690/03 מזרחי, רע"פ 1644/12 מחאג'נה, רע"פ 1446/14 אסדי וכאמור רבים אחרים.

הנאשמת לא צירפה תצהיר לבקשתה לא הסבירה את הטעות, ודי בכך כדי להצדיק דחיית בקשתה.

יותר מכך, דומה כי הבקשה אף לא הוגשה במועד הקבוע בדין, בתוך 30 יום, כך שלכאורה ניתן היה לראות את הנאשמת כמוותרת על טענה בהקשר זה, ואף מסיבה זו ניתן לדחות בקשתה על הסף.

אולם גם בהתעלם מהאמור, הרי לגופו של עניין לא מעלה הנאשמת כל טענה, וכאמור לא צירפה תצהיר לתמיכה בטענותיה, אלא שנטען מפי בא-כוחה כי אילו הייתה מתייצבת היה נערך עימה הסדר מקל בהתאם לעברה התעבורתי. הגם שיש יסוד להניח כי הדבר נכון, אין בכך טעם המצדיק ביטול פסק הדין.