החלטה

1. ראשית דבר:

בפני בקשה לביטול כתב אישום מחמת טענת התיישנות.

2. נסיבות המקרה:

כנגד המבקשת ניתנה הזמנה לדין לפיה ביום 29.07.21 ביצעה לכאורה עבירת מהירות. המבקשת טענה באמצעות בא כוחה כי המשיבה לא עמדה בסד הזמנים הקבוע שבסע' 239א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") ולא הגישה כתב אישום תוך שנה מהמועד הנ"ל ויש לבטל את כתב האישום מחמת התיישנות.

3. דיון והכרעה:

עפ"י האמור בסעיף 239א(א) לחוק:

"עברה שנה מיום שבוצעה עבירה...לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט...אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה..."

בענייננו, אין חולק כי כתב האישום כנגד המבקשת הוגש בחלוף שנה. עם זאת, טוענת המשיבה כי עמדה בתנאי הסעיף שעה ששלחה למבקש הודעה על ביצוע העבירה תוך אותה תקופה. כתימוכין לכך, צירפה המשיבה לתגובתה הודעה מהלשכה המשפטית של חברת דואר ישראל מיום 16.06.24 וטופס מעקב דברי דואר לפיהם דבר הדואר ובו הודעה על ביצוע העבירה (דבר דואר RC500867029H4), נשלח ביום 05.08.21 מירושלים וביום 21.08.21 נמסר לנמען בנוף הגליל.

יחד עם זאת, מהמסמך וטופס המעקב לא ניתן להסיק כלל כי הנמען הינו המבקשת, שעה

שהאחרון מכחיש מכל וכל כי קיבל את דבר הדואר דלעיל. זאת, אף לצד העובדה כי