החלטה

לפניי בקשה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב-1982, לעיון בחומרי חקירה.

בתאריך 7.8.2024 נתפס הנאשם כאשר הוא נוהג ברכבו, כשתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע מזה למעלה משנתיים - החל מיום 15.1.2007, ההגנה אינה חולקת על כך שהרישיון פקע בשנת 2007.

ביום 14.8.2024 פנה הנאשם בבקשה לעיין בחומרי החקירה בעניינו.

לטענת הנאשם, חרף פניותיו החוזרות והנשנות, טרם הועבר לידיו מלוא חומר החקירה. לשיטתו, החומר שנמסר חלקי בלבד ואינו מאפשר לו להיערך לניהול הגנתו באופן מיטבי.

הנאשם מצביע על חומרי חקירה שלטענתו חסרים, ובכללם- מסמכים ונתונים ממערכות " קופסא ירוקה" ו"תמונת נוף" ובנוסף הקלטות ממרכזת הקשר המשטרתית שמתעדות את הדיווחים של השוטרים שדיווחו באירוע.

המבקש טוען כי החסר פוגע בזכותו להליך הוגן, וכי בהתאם להלכות בית המשפט העליון על המשיבה לאפשר לו עיון רחב בכל חומר שיש בו נגיעה, ולו עקיפה, לאישום.

מנגד, המשיבה טוענת כי לנאשם נמסר מלוא חומר החקירה הרלוונטי לצורך ניהול הגנתו, ובכלל זה דו”ח הפעולה של השוטר ונתוני משרד הרישוי המלמדים על פקיעת רישיון הנהיגה. לטענתה, החומר המבוקש הנוסף אינו נוגע ישירות לשאלת פקיעת תוקף הרישיון או לעצם ביצוע העבירה, ולפיכך אין בו כדי להיחשב כ "חומר חקירה” כהגדרתו בחוק ואינו רלוונטי.

עוד מוסיפה המשיבה כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, על המבקש להראות זיקה ממשית בין החומר המבוקש לבין צרכי הגנתו. בנסיבות העניין, לא הוצג נימוק קונקרטי המצדיק את גילוי החומר הנוסף

במבחן הרלוונטיות בבקשה לגילוי חומר חקירה נקבעו גבולות וסייגים, זכות הנאשם לקבלת חומר חקירה לא יכולה להיות עמומה וכללית והגעה למחוזות לא רלוונטית.

ההגנה לא העלתה בבקשתה כל תשתית עובדתית לבסס את הטענה.

אני סבור כי בטרם החלטה כאמור יש מקום לבחון את הראיות בתיק במהלך דיון ההוכחות ושמיעת העדים ולבחון באם הצורך בחשיפת המידע קיים.