החלטה

הנאשם עתר להפנותו לבית המשפט הקהילתי ועריכת תסקיר התאמה לצורך כך.

לאחר ששקלתי את הבקשה החלטתי לדחותה.

ראשית, המקרה דנן אינו עומד בקריטריונים שבחוק לשם הליך קהילתי.

כאמור בסעיף 220ד לחסד"פ יש צורך בהתקיימות מספר תנאים לשם העברת הליך לבית המשפט הקהילתי, ובמקרה דנן לא כולם מתקיימים.

כך סעיף (א)(6) דורש כי מדובר יהיה בנאשם הצפוי לעונש מאסר שלא בדרך של עבודות שירות. במקרה זה לא עלתה טענה מצד המאשימה כי תעמוד על עונש מאסר ממשי, הנאשם כבר הופנה לממונה על עבודות השירות ובעניינו אף התקבלה חוות דעת חיובית.

כמו כן סעיף (א)(7) דורש כי לא יתקיים הליך לבירור אשמה. במקרה דנן התקיים הליך כאמור והנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת מיום 14.9.25.

אכן, סעיף 220ד(ב') קובע כי ניתן להעביר הליך לבית המשפט קהילתי גם אם לא התקיימו כל התנאים, אך זאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו", אך לא מצאתי כי הליך זה מגלה טעמים כאלה.

לא התברר בפניי כי הנאשם הוא רצדיביסט או כי הוא בעל בעייה התנהגותית אשר הליך קהילתי מתאים לטיפול בה ושיקומו של הנאשם. אף לא התרשמתי כי הנאשם מבין את הפסול שבהתנהגותו ומקבל אחריות עליה.