החלטה

הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 13.11 והמאשימה התנגדה לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך חיוב הנאשם בהוצאות.

מקובלת עליי עמדת המאשימה באשר להיעדר סיבה לאי התייצבות. עם זאת, הנימוק היחיד בתגובת המאשימה היה כי חלף המועד להגשת הבקשה ולא ניתנה הסכמתה. טענה זו אינה נכונה שכן פסק הדין ניתן ביום 28.10 והבקשה הוגשה ביום 12.11, דהיינו בחלוף כ - 15 ימים בלבד.

בנסיבות אלה, כאשר מדובר בתקלה במשרד ב"כ הנאשם, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה כאמור.

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 28.10.24 מבוטל.

הנאשם ישא בהוצאות סמליות בסך 150 ₪ לתשלום בתוך 60 יום.

עיון בכתב האישום מגלה כי המדובר בעבירה שתועדה במצלמה אוטומטית.

בכדי להקל על יומני ולחסוך בזמנם של הצדדים, יודיע ב"כ הנאשם, עד יום 30.1, האם הנאשם מאשר את עצם נהיגתו ברכב במועד הרלוונטי, או מקבל אחריות לעצם הנהיגה מכוח חזקת הבעלות, וזאת מבלי לפגוע בכל טענה אפשרית אחרת מפיו.

ככל שהנאשם אינו מאשר את הדברים כאמור, יפרט את זהות הנהג ויצרף תצהיר מתאים, או יסביר מדוע אינו יכול לעשות כן. ככל שבידי הנאשם תצהיר, יש להעבירו למאשימה לבחינת האפשרות להסבת האישום והסדר כולל, או להגיש כל הודעה מתאימה אחרת, הכל עד המועד הנ"ל.