המבקשת עתרה לביטול פסק הדין שניתן כנגדה ביום 13.10.24 בגין דוח מהירות בתיעוד מצולם מסוג הזמנה לדין. מדובר בעבירה מיום 02.03.22.

ביטול פסק דין יינתן בהתקיים סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש או לחילופין, שעה שביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין תחת שיקולים כבדי משקל העשויים להביא לשינוי תוצאות פסק הדין (רע"פ 1911/18 עמיד גיש נגד מדינת ישראל מיום 27.5.2018).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

ראשית, המשיבה הציגה אישור מסירה מיום 29.10.24 שנמסרה ע"י עובד הדואר מר הישאם זביידי למבקשת עצמה, כעולה מהאישור. בעדותו, אימת מר זביידי את מסירת האישור הנ"ל לידי המבקשת המוכרת לו באופן אישי מאחר והיא שכנתו בעיר סכנין. עוד יאמר כי האישור חתום בשם המבקשת אך היא הכחישה את חתימתה וקבלת ההזמנה.

שנית, אינני מקבל את טענות המבקשת לעניין זה:

·  המבקשת טענה כי נודע לה לראשונה על הדוח הנ"ל במפגש אקראי עם שוטר בדצמבר 24' בו הוא הסביר לה אודות פסילת הרישיון. עם זאת, לטענת המאשימה, לא מתועד ברישומיה כל מפגש בין המבקשת לשוטר לעניין זה בדצמבר 24' אלא באוקטובר 24' ועובר למסירת גזר הדין שניתן בעניינה.

·  העובדה כי המבקשת טענה כי היא מתגוררת ברמת גן בשכירות משנת 2023 אינה רלבנטית. העבירה המיוחסת בוצעה בשנת 2022 וגם אין זה מן הנמנע כי ביום מסירת ההזמנה לדין (29.10.24) ביקרה ושהתה בסכנין בבית משפחתה ונטלה את ההזמנה כפי שהעיד מר זביידי.

·  מסירת ההזמנה לידי המבקשת בבית משפחתה בסכנין מתחזקת לנוכח עדותה כי כתובתה במשרד הפנים הינה סכנין ומעולם לא שינתה כתובת זו, כך שדברי הדואר של המבקשת ממוענים אך ורק לכתובת המשפחה הנ"ל.

שלישית, אם המבקשת, הגב' מנאל גנטוס, הצהירה והעידה כי היא זו אשר נוהגת ברכב בו בוצעה העבירה שכן הרכב מצוי בביתה והמבקשת כל הזמן בתל אביב לומדת. עם זאת, העבירה בוצעה בשנת 2022 בעוד המבקשת, עפ"י מסמכיה, מתגוררת ברמת גן משנת 2023. מה עוד, גם כשקיימת תשתית ראייתית מוצקה לפיה אדם אחר ביצע את העבירה ולא הנאשם עצמו, זאת בהסתמך על תצהירו של אחר בנהיגה ברכב בזמן ביצוע העבירה, אין קבלת הבקשה מוצדקת ואינה מבססת חשש לעיוות דין (רע"פ 222/13 מחמוד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] מיום 17.1.2013), עפ"ת 45391-01-19 גיא כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] מיום 31.3.2019), המ"ש (תעבורה י-ם) 696-02-20 אלכסנדר עקיבא שוטלנד נ' מדינת ישראל (נבו 8.3.2020)).

אשר על כן, על הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

פסק הדין מיום 13.10.24 יישאר על כנו.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשפ"ה, 17 יוני 2025, בהעדר הצדדים.