החלטה

הנאשם מבקש כי הפסילה שהוטלה עליו בתיק זה תחושב מיום סיום פסילותיו שניתנו בתיקים אחרים, המאורחים לפסילה זו.

דין הבקשה להידחות על אף היער תוגבה מעם המאשימה.

בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12 ור' לאחרונה ע"פ 7323/19 אבו שריפה [26.2.20]), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט, כך שבקשת המבקש מבית המשפט לחישוב הפסילה מסיום הפסילה הקודמת דינה להידחות; ולו מטעם זה בלבד.

בנוסף, בהתאם לקבוע בפקודה ובתקנות על הנאשם היה להפקיד את רישיונו בתיק זה, גם מקום בו רישיונו מופקד בתיק אחר (ולכל הפחות להציג את אישור ההפקדה מהתיק האחר- ר' תקנה 557(ה) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961), יפים לעניין זה דברי כב' הש' אלרון ברע"פ 6928/18 ליאור כלפון (7.10.18). הדברים נכונים במיוחד שעה שבית המשפט הבהיר היטב בגזר הדין את חובת ההפקדה.

לכך יש להוסיף כי עיון ברשימת התיקים של הנאשם במערכת בית המשפט מלמד כי גם לאחר התקופה האמורה המשיך הנאשם לנהוג ברכב (ר' ת"פ 73356-12-18 שם מוע דהשימוש ברכב (20.11.2017), נמצא בתוך התקופה אותה מבקש הנאשם לחשב ור' אף תת"ע 5268-08-20).

נוכח האמור בתצהיר, ביחד עם סטאטוס משרד הרישוי ואישור ההפקדה מהתיק הנוסף, המזכירות תנפיק למבקש אישור על הפקדת רישיון, ליום הגשת הבקשה (6.11.25), וזאת בהתאם להוראת סעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961, בשילוב עם הוראות תקנה 557 לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961.