החלטה

הנאשם עותר לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 18.9 בהעדר התייצבות לדיון.

ב"כ הנאשם טוען כי הגיש בקשת דחייה אשר לא נקלטה. הבקשה, כפי שהיא, אינה מצדיקה ביטול פסק הדין.

עצם הגשת בקשת דחייה אינה מקנה לנאשם וסנגורו פטור מהופעה לדיון, ובקשות רבות לביטול פסקי דין נדחו תוך חזרה על הלכה זו, וראו לדוגמא רע"פ 5316/15 מוחמד אגברייה. כל עוד לא ניתנה החלטה בדבר דחיית הדיון יש על הנאשם וסנגורו חובה להתייצב, מקל וחומר כאשר הסנגור אף לא ווידא שהבקשה נקלטה במערכת והובאה לעיוני במועד.

לגופו של עניין, טענת של הנאשם כי "נגרם לו עיוות דין חמור", אינה מפורטת ואינה מקימה חשש אמיתי לעיוות דין, במיוחד כאשר העונש שהוטל עליו הוא של פסילה מותנית בלבד בת חודש ימים וקנס מתון שאינו עולה בהרבה על הקנס שנקבע כברירת משפט לעבירה קלה יותר.

לפיכך, בנסיבות דנן, אין מקום לביטול פסק הדין.

הסנגור ישקול פנייה למשרדי מאשימה לבדיקת אפשרות הלסכמה אותה ניתן להגש לאישורי בכתב.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ו, 25 ספטמבר 2025.