הנאשמת עתרה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 26.5 והמאשימה התנגדה לבקשה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך חיוב הנאשמת בהוצאות.

מקובלת עליי עמדת המאשימה באשר להיעדר סיבה לאי התייצבות. לכאור קיים אישור מסירה כדין ואין די בהכחשה כללית של הנאשמת. אף גזר הדין הומצא לאותה כתובת, אין הכחשה של קבלתו, והבקשה אף הוגשה באיחור קל.

מנגד, הנאשמת מעלה הגנה טובה לכאורה. אין חולק כי מי שנהג ברכב במועד הרלוונטי אינו החברה, אלא מי מטעמה, היא נוקבת בשמה של המחזיקה ברכב במועד הרלוונטי והאינטרס הציבורי הוא של העמדה לדין של הנהג ולא הטלת קנס מוגבר על החברה.

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 31.3 מבוטל.

הנאשמת תישא בהוצאות בסך 400 לתשלום בתוך 60 יום.

ממסמכי הבקשה עולה כי מי שנהגה ברכב במועד הרלוונטי היא עובדת החברה חופית חודרה. ב"כ הנאשמת יפנה למאשימה לבחון אפשרות לתיקון האישום והסבתו כנגד הנהגת ואפשרות להסדר כולל. ב"כ הצדדים ימסרו הודעה מתאימה בהקשר זה לא יאוחר מיום 10.8.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשפ"ה, 12 יוני 2025.