בקשה לביטול פסק דין בהיעדר.

הנאשמת טוענת כי לא התייצבה לדיון בעניינה עקב מצבה הרפואי. כן טוענת כי השילוט המורה על המהירות המותרת אינו ברור, וכי מערכת המצלמות לא הוכחה כתקינה.

המאשימה טוענת כי מחלה איננה סיבה לאי התייצבות מצד הנאשמת, וכי ממילא אישור המחלה הופק על ידה באופן רטרואקטיבי. לפיכך, לא היתה הצדקה לאי ההתייצבות מצידה.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

הנאשמת זומנה כדין וידעה אודות מועד הדיון. אף בבקשתה, צינה במפורש כי המאשימה יצרה עמה קשר ביום 27.07.25 ועדכנה אותה אודות מועד הדיון (הדבר עולה גם מנספח 2 המצורף לבקשה).

הנאשמת טוענת כי לא התייצבה לדיון בשל מצבה הבריאותי. ברע"פ 8427/17 אמנון סאלם נ' מדינת ישראל (25.3.18), נקבע כי ".. היעדרותו של המבקש מהדיון והיעדרות בא כוחו, בשל מצבו הרפואי, מבלי שהתבקשה דחייה של הדיון, אינן מהוות סיבה מוצדקת לאי התייצבות (רע"פ 3313/17 עאסלה נ' מדינת ישראל [ פורסם בנבו] (24.04.17))".

יתרה מכך, אישור המחלה שצירפה הנאשמת הופק בדיעבד (כשבוע לאחר מועד הדיון); אינו מפורט דיו; ואינו מצדיק היעדרות. מעבר לכך, על הנאשמת, שידעה אודות מועד הדיון, היה לדאוג להגיש בקשת דחיה עובר לדיון ולא לעשות דין לעצמה ולהיעדר ממנו.

זאת ועוד, הנאשמת לא ביססה כלל טענת עיוות דין. אף טענותיה באשר לשילוט ותקינות המצלמה דינן להידחות. באשר לשילוט, הרי שמדובר במקטע בו מופיעים בבירור תמרורים המורים על המהירות המותרת. בנוסף, מופיע שילוט ברור של מצלמת מהירות אף לפני מיקום המצלמה עצמה. באשר לתקינות המצלמה, כבר נקבע כי טענות בדבר אמינותה של מערכת א/3 אינן מבססות חשש לעיוות דין.

הנאשמת אף לא כפרה במיוחס לה. דבריה לפיהם היא למדה מהמקרה, מבקשת את התחשבות בית המשפט וכן מבקשת המרת הקנס לאזהרה; מלמדים כי הנאשמת למעשה מודה במיוחס לה ומבקשת התחשבות בעונש עצמו.

אף בטענותיה של הנאשמת באשר למשא ומתן שהתקיים לעניין הסדר, אין כדי להצדיק הבקשה, שעה שאין בפי הנאשמת טענות לפיהן הוסכם על הסדר שלא הוצג לבסוף. מקום בו הנאשמת לא הסכימה להסדר שהוצע לה (אם אכן הוצע), אין כל תוקף ומשמעות למשא ומתן שקדם לדיון.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית ופסק הדין מיום 14.09.25 יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ו, 03 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.