החלטה

הנאשמת עותרת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 6.5 בהעדר התייצבות לדיון. ייאמר מיד כי הבקשה, כפי שהיא, אינה מגלה עילה לביטול פסק הדין.

הנאשמת מסבירה כי לא התייצבה עקב מחלת אימה שגרמה לה לטרדות רבות "ולהחמצת" הדיון. לגופו של עניין טוענת הנאשמת כי יש לה טענות הגנה וכי העונש שנגזר עליה הוא כבד.

אין די באמירה כי לנאשמת טענות הגנה כדי להצדיק ביטול פסק הדין וחובה היה עליה לפרט את טענותיה בתצהיר.

באשר לעונש, הרי חומרת העונש כשלעצמה בוודאי אינה עילה לביטול, אולם במקרה זה לא נגזר על הנאשמת עונש כבד כלל ועיקר. בניגוד לאמור בבקשה, על הנאשמת לא הוטלה פסילה על תנאי, אלא שלמרות עתירת המאשימה לעונש זה, החלטתי לגזור עליה קנס בלבד, בסכום דומה לקנס שבברירת המשפט. אשר על כן, בוודאי שאין מדובר בעונש חמור.

אשר על כן, מאחר והבקשה אינה מגלה עילה, היא נדחית ופסק הדין נשאר על כנו.

לפנים משורת הדין, ארכה לתשלום הקנס עד יום 10.8.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשפ"ה, 27 מאי 2025.