החלטה

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 16.7.2025.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה ובתשובה מטעם המבקש.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון - ברי כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שאין מחלוקת כי המבקש קיבל את הדו"ח מהשוטר וקיבל את ההזמנה לדיון במועד ביצוע העבירה. כך שקיימת אינדיקציה ברורה לידיעת המבקש אודות הדיון בו נשפט בהיעדרו, ואין על כך מחלוקת; ואין לקבל את טענת המבקש בעלמא, כי קיבל עדכון מהמזכירות שהדיון בוטל; ואין גם בתדפיס מועדי הדיונים ממערכת נט המשפט שצורף כנספח לבקשה כדי לתמוך בטענת המבקש בדבר ביטול הדיון, שכן מדובר אך ב"ביטול" טכני בשל העברת הדיון לשופט, והעדכון ביומן הדיונים בוצע בד בבד עם ה"ביטול", ומדובר אך ברישום טכני של המזכירות מבלי שהדיון בוטל.

אשר לתנאי השני - אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו.

ככלל, על מנת לבטל פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם משום חשש לעיוות דין, על הנאשם להצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להוביל לשינוי תוצאות פסק הדין (ראו: רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, (‏25.3.2018); רע"פ 2575/17 גייאר נ' מדינת ישראל, (6.9.2017); רע"פ 8626/14 סמארה נ' מדינת ישראל (10.2.2015)). בענייננו, הנאשם לא מעלה טענות הגנה ואינו מעלה טענה הכופרת בתשתית העובדתית של כתב האישום ולא מצביע על כל פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט.