החלטה

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי באסמכתאות המצורפות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המדובר בדו''ח מספר 90528130306, בגין עבירת מהירות מיום 25.01.24. דו''ח מסוג הזמנה לדין בו זומן הנאשם ליום 18.03.25, וגזר הדין ניתן במועד זה בהיעדר.

על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).

בנסיבות העניין ומשקיימת מסירה כדין, היה על המבקש להגיש בקשתו לדחית מועד הדיון עובר למועד הדיון או למצער בבוקר יום הדיון. עד לשעה 11:57 לא הוגשה כל בקשה או נערכה כל פניה למרכז המידע (ראה סעיף 7 לבקשה). לחלופין היה עליו או מי מטעמו להתייצב לדיון.

באשר לטענת ב''כ המבקש כי נבצר ממנו להתייצב למועד הדיון בשל מחלה - טענה עובדתית זו נטענה בעלמא וללא כל תימוכין, כאשר לא צורפו כל אסמכתאות המעידות כאמור. לנט המשפט נסרקה הבקשה, לאחר מועד מתן גזר הדין.

אף לגופו של ענין - דין הבקשה להידחות שכן איננה נתמכת באסמכתאות ותצהיר כנדרש. הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש". (רע''פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (02.10.2003).

באשר לעיוות הדין, ב''כ המבקש לא העלה כל טענה לחשש מעיוות דין שיגרם למבקש עצמו ולא פירט סיבה המצדיקה היעתרות לבקשתו.