החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 07.05.18 בהעדר. התביעה מתנגדת לבקשה.

2. המבקש הורשע בהעדרו בעבירה של נהיגה תוך שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית.

3. למבקש נשלח הזמנה לדיון בדואר רשום ובתיק קיים אישור מסירה חתום.

4. בבקשה דנן, המבקש טוען, כי לא קיבל הזמנה לדיון. בהינתן אישור המסירה בתיק - ולאור העובדה כי המבקש טען טענה כללית על אי קבלת דבר הדואר מבלי שנתן דעתו לאישור המסירה החתום, הרי שבנסיבות אלו, לא עמד המבקש בנטל ההוכחה.

5. משהמבקש לא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו, הוא נשפט בהעדר כדין שכן אי התייצבות, רואים אותה כהודיה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

6. אין עיוות דין, העונש שנגזר על המבקש הולם את העבירה.

7. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018, בהעדר הצדדים.