1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש. המבקש זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נשלח לביתו של המבקש והלה סירב לקבלו.

במקור המדובר בדוח ידני שנמסר למבקש ובשל מגפת הקורונה נדחה הדיון הראשוני בו.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע חזר על הלכות אלה בע"פ 5135/08 אלאפיניש סלים נגד מדינת ישראל בהחלטה מנומקת ומנחה המדברת בעד עצמה .

2

במקרה שבפני המבקש לא העלה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו למשפט, לא מצאתי כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקש אל מול חומרת העבירה שיוחסה לו.

טענות המבקש בבקשה לא נתמכות בכל ראייה ממשית.

המדובר בעבירה מסוג אחריות קפידה, וכל טענות המבקש ביחס ליסוד נפשי של היעדר ידיעה לכאורה על איסור השימוש, אינן רלוונטיות לעבירה שבוצעה כמתואר בכתב האישום.

מאחר ולא הוכחה הצדקה לאי ההתייצבות, ולא הוכח עיוות דין מעצם ההרשעה, ומאחר ורף הענישה שנגזרה עומד על פסילת המינימום הקבועה בחוק, הרי שאין הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם.

משכך, הבקשה נדחית.

להודיע לצדדים תוכן ההחלטה.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ב, 21 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.