1

בפני בקשות לראיות חדשות - זימון סנ"ץ קצין תנועה בכיר במשטרת התנועה הארצית או לחילופין ראש משטרת התנועה הארצית, וראש יחידת תנועה חדרה, והמצאת נוהל הפעלת מצלמות קסדה על ידי שוטרי התנועה, ודו"ח עיסוק; ולדחיית מועד הכרעת הדין עד לקיום דיון בראיות החדשות, או לחילופין עד להכרעה בערעור.

נטען, כי מדובר בראיות חדשות "אשר יש בהם לשפוך אור מדוע לא הופעלו מצלמות קסדה או לחילופין מדוע הושמדו והועלמו תיעודים", וכי הצורך בראיות החדשות התברר רק לאחר שנשמעו עדי התביעה, אשר "היתחמקו והיפתלו ואף מתברר שמדובר בשיטה ששוטרים מעלימים עדויות אשר אינם תומכים בטענותיהם."; וכן נטען, שיש בראיות החדשות "כדי להביא לזיכויו של אדם ויש להעמיד בפניו את כול הראיות!"; וכי מדובר ב"ראייה חדשה שהוסתרה בכוונת זדון ע"י המשיבה", "והיתברר ששני השוטרים שיקרו באשר למצלמות הקסדה".

המאשימה, בתגובתה המאוחרת, התנגדה לבקשה.

לא מצאתי בנסיבות העניין לקבל את הבקשה; ובהתבסס על מכלול הראיות שהונח לפני, השתכנעתי שבדחיית הבקשה לא יהא משום גרימת עיוות דין לנאשם.

2

ככלל על בעלי הדין להביא את ראיותיהם בפני הערכאה הדיונית במועד שמיעת הראיות; ועל כל צד בהליך הפלילי להביא את ראיותיו "בחבילה אחת" בשלב הדיוני הקבוע לו - התביעה בפרשת התביעה וההגנה בפרשת ההגנה. ואולם, בנסיבות מיוחדות, מתיר החוק לחרוג מכלל זה.

כך החריג הקבוע בסעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובע, כי: "סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד - ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט - ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט." דהיינו, המחוקק הסמיך את בית המשפט להורות על הבאת ראיות נוספות, כאשר הוא רואה בכך צורך.

בראש ובראשונה על בית המשפט לבחון האם ייגרם לנאשם עיוות דין שמשמעותו פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי. בענייננו, אני סבורה כי אין צורך ב'ראיות הנוספות' שהתבקשו, שאינן נוגעות לנושא ליבת המחלוקת שבין הצדדים, כדי להבטיח לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; ואי היעתרות לבקשה לא יפגע בהגנה הנאשם.

אין גם בטענה ל"סתירה בעדות עדי התביעה" כדי לשמש עילה לבקשה לזימון עדים נוספים; וכפי שנפסק "אין לאפשר הבאת ראיות נוספות שוב ושוב ועימות אין סופי בין גרסאות העדים כדבר שבשגרה. בע"פ 8653/10 פלוני נ. מדינת ישראל (פסקה 61) (28/7/2011) אומר בית המשפט כי יש "[...] למנוע מצב שבו "ההליך המשפטי יהפוך לנדנדה אין סופית של עדויות הזמה הדדיות". על כן ישקול בית המשפט גם את מועד הגשת הבקשה ומידת הקרבה למועד שמיעת הראיות בתיק וכן יבחן עד כמה ניתן היה לצפות מראש את הצורך בעדות. ודוקו, זימונו של עד שהעיד לעדות נוספת רק בשל סתירה בין עדויות של עדים, עלול לפתוח פתח לאין ספור עדויות חדשות, שכן כל שינוי וכל סתירה עלולים לשמש עילה לבקשה לזימון עד נוסף עד בלי די. ברי שלא זו המטרה לשמה מוסמך בית המשפט להתיר הבאת ראיות נוספות." (תפ"ח (מחוזי חי') 24510-09-15 מדינת ישראל נ' ראג'י גורבאן (פורסם בנבו, 08.10.2018)).

יתרה מכך, הטענות באשר לתיעוד במצלמות קסדה, ודו"ח עיסוק, הועלו על ידי הנאשם עוד במועד הכפירה (עמוד 3 שורות 5-8); והיעדרם של סרטונים ממצלמות קסדה היה ידוע עוד במועד כפירת הנאשם (כפי שהודיעה ב"כ המאשימה בפרוטוקול מיום 20.12.21 בעמוד 2 שורות 24-27, ובעמוד 3 שורות 11-12); כך שלא מדובר בנסיבות חדשות או נתונים חדשים שנתגלו, המצדיקים בירור נוסף, תוך פגיעה בעקרונות של יעילות וסופיות הדיון.

לאור כל האמור, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה, ואני דוחה את הבקשה.

3

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשפ"ב, 07 יוני 2022, בהעדר הצדדים.