1

2

לפניי בקשה שהוגשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ"), במסגרתה עותרת ההגנה ( להלן: "המבקשת") כי המומחה מטעם התביעה, מר רונן כהן, יעביר לידיה את נתוני ה-Data של 849 התמונות שצולמו על ידי מערכת א'3, במהלך הניסויים שנערכו ע"י הטכניון.

הרקע לבקשה

בתאריך 10.08.19 צולם רכבה של המבקשת באמצעות מערכת א'3 (להלן: "המערכת"), כאשר יוחסה לה מהירות של 125 קמ"ש, מקום בו המהירות המירבית המותרת היא 90 קמ"ש.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 22.06.20 כפרה המבקשת במיוחס לה, וכן באמינותה של המערכת, באמצעות באי כוחה, תוך שהוגשה הודעת כפירה מפורטת בכתב.

התיק נקבע לשמיעת ראיות והוא מתנהל זה מכבר, ונמצא בשלב פרשת התביעה. לציין, כי לתיק זה צורפו תיקים נוספים.

במהלך פרשת התביעה העיד מר רונן כהן (להלן: "העד"), אשר צפוי להמשיך להעיד גם בישיבה הבאה.

טענות הצדדים

המבקשת טענה כי בתאריך 27.04.21 נחקר העד, ובמסגרת עדותו מסר כי כל תמונה שצולמה על ידי המערכת נשמרה מיום הקמת הפרויקט ועד היום, לרבות ה-Data שלה, וכי אין בעיה להפיק את נתוני ה-Data בדרך של "לחיצת כפתור". בעקבות עדות המומחה, פנו ב"כ המבקשת, מספר ימים לאחר הדיון, לב"כ המשיבה, וביקשו את נתוני ה-Data של 849 התמונות שצולמו במהלך ניסוי הטכניון, וזאת מאחר שב"כ המשיבה, כך נטען, אמר בדיון שהתקיים ביום 27.04.21 כי בכוונתו להוכיח את אמינות המערכת באמצעות ניסוי זה.

3

לדברי ב"כ המבקשת, המשיבה מסרה כי אכן אין בעיה להפיק את הנתונים, אך הפקת החומר תצריך שני ימי עבודה, ואין היא רואה רלוונטיות להשקיע זמן רב בהפקת הנתונים והעברתם להגנה.

לאור האמור, הגישה המבקשת את הבקשה דנן, ובמסגרתה מתבקש בית המשפט להורות לעד להעביר לידיה את נתוני ה-Data של 849 התמונות שהופקו במסגרת הניסויים שנערכו ע"י הטכניון, עוד בטרם תישמע המשך עדותו.

באשר למידת הרלוונטיות של החומר המבוקש, טען ב"כ המבקשת כי אינו סבור שהוא צריך לטעון בהקשר זה היות ש"הדבר מדבר בעד עצמו".

המשיבה התנגדה לבקשה.

לטענת המשיבה תשובתה לפניית ב"כ המבקשת הובאה בחסר, והיא הבהירה כי לאחר ששוחחה עם העד לגבי העברת החומר המבוקש, מסר לה זה האחרון כי אכן מדובר בפעולה שניתנת לביצוע באופן מהיר, אך מאחר שמדובר במאות רבות של תמונות הדבר יצריך זמן עבודה ממושך, של כשני ימי עבודה מלאים, ולכן מדובר בבקשה שהיא הרבה מעבר ל"לחיצת כפתור".

עוד מסר העד, כך בתגובת המשיבה, כי מבחינה מהותית אין במקבץ הנתונים דבר שהוא רלוונטי לסוגיה שבמחלוקת, היות והרוב המוחלט עניינו נתונים טכניים שאינם קשורים במדידה.

לגופו של עניין, נטען כי המבקשת לא נימקה או הסבירה מה הרלוונטיות של הנתונים לסוגיה שבמחלוקת, וגם לא עימתה את העד בעת חקירתו בבית המשפט באשר לרלוונטיות הנטענת, או למאמץ הבלתי סביר אשר נדרש ממנו להפקת 850 רשומות.

עוד טענה המשיבה, כי מרבית הנתונים המבוקשים אינם קשורים במדידת המהירות אלא כוללים נתונים טכניים רבים, אשר יכול וחלקם כבר ידועים למבקשת או מצויים כבר ברשותה מהליכים קודמים של גילוי חומר חקירה במסגרת סעיף 74 לחסד"פ.

4

עוד נטען, כי לו הייתה המבקשת מפרטת באופן ספציפי אילו נתונים רלוונטיים היא מבקשת מתוך מאגר הנתונים ומה הרלוונטיות שלהם להגנה, ניתן היה להתייחס באופן קונקרטי לבקשה, אך מאחר שהמבקשת בחרה להגיש בקשה כוללנית וגורפת, מבלי לתת את הדעת למאמץ הניכר של המומחה בהפקת מידע ונתונים מתוך 850 רשומות - יש לדחות את הבקשה.

המשיבה הוסיפה וטענה, כי בטרם תתקבל החלטה, מן הראוי לאפשר למומחה, בישיבת ההוכחות הבאה, למסור את עמדתו בכל הנוגע לטיב הנתונים המבוקש, משמעותם והאם הם הועברו כבר לעיון המבקשת אם לאו, כמו גם המשאבים הדרושים ממנו בעצם ההיעתרות לבקשה.

דיון והכרעה

המחוקק ייחד שני סעיפים בחוק סדר הדין הפלילי הנוגעים לחשיפת מסמכים - סעיף 74 וסעיף 108 לחסד"פ.

סעיף 108 לחסד"פ מתייחס לחומר ולמסמכים היכולים להימצא בידי כל אדם, והוא מורה, כהאי לישנא:

"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".

בתי המשפט נדרשו לשאלה הנוגעת ליחס שבין סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו, עיון בחומר חקירה, לבין סעיף 108 לחוק שעניינו, צו להמצאת מסמכים ומוצגים. נקבע, כי אין בעובדה שהחומר המבוקש אינו מצוי בחזקת המאשימה, בכדי להכריע בסיווג המסלול בהגשת הבקשה. יש לבדוק את שאלת טיבו של החומר בנוסף לזהות המחזיק. בהקשר זה נקבע כי סעיף 74 לחוק חל על חומר שנוגע לליבת העניין הנדון, בעוד שבקשה לפי סעיף 108 לחוק תוגש בקשר לחומר שאינו ליבו של העניין זאת גם אם יש בו כדי להועיל להגנה (בש"פ 9305/08 פלוני נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות (3.12.08) ובש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (23.01.14)).

זאת ועוד, המותב הדן בהליך לפי סעיף 74 הוא, ככלל, אינו המותב הדין בתיק עצמו, בעוד שבקשה לפי סעיף 108 מופנית למותב הדן בתיק עצמו. לשיקול זה יש חשיבות, שכן המותב הדן בתיק העיקרי בקיא יותר בפרטי התיק, ויכול להעריך בצורה טובה יותר את הרלווטיות ואת התרומה שיש בחומר להגנת הנאשם.

5

בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (23.01.14) עמד כב' השופט י' עמית על ההבדלים העיוניים והמעשיים שבין בקשה המוגשת מכוח סעיף 74 לבין בקשה המוגשת מכוח סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי:

"כשלעצמי, אני סבור כי נקודת המוצא לדיון צריכה להיות טכנית: אם החומר נמצא בידי התביעה יחול סעיף 74 לחסד"פ, ואם החומר אינו בידי התביעה יש להעדיף את סעיף 108 לחסד"פ. עם זאת, אין מדובר בכלל בלתי עביר, ותיתכן גם בדיקה מהותית של החומר המבוקש במסגרת דיון לפי סעיף 74 לחסד"פ, על מנת לבחון אם מדובר בחומר שנמצא בליבת המחלוקת ואם החומר צריך היה להיות בשליטתה של התביעה...".

עוד נקבע בפסיקה, כי במסגרת הדיונית של סעיף 108 לחסד"פ, הטעמים המצדיקים הענקת זכות עיון להגנה בחומרים שאינם קשורים במישרין לבירור האשמה, הם זכותם של נאשמים להליך הוגן ומניעת עיוות דין; זכותם של נאשמים לערוך את הגנתם ולהתגונן כראוי וגילוי האמת וצמצום פערי הכוחות שבין התביעה להגנה (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר [23.01.2014] - שם אמנם נמנו ארבעת טעמים אלה בקשר להליכי גילוי לפי סעיף 74 לחסד"פ אולם יפים הם גם להליכי הגילוי לפי סעיף 108 לחסד"פ).

בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ, עליו לאזן, מחד, בין זכותו של המבקש לקבל את הכלים אשר יאפשרו לו לבסס תשתית ראייתית להוכחת טענתו, ומאידך- בחינת הנטל המוטל על המשיבה, והאם הדבר יוצר הכבדה ממשית על הרשות במילוי משימתה העיקרית.

מן הכלל אל הפרט-

במקרה דנן, ולאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה, לדידי- קיים טעם בהעברת החומרים המבוקשים לעיון ולהעתקת המבקשת, ואפרט מדוע.

6

ראשית- סבורני כי החומרים המבוקשים רלוונטיים לסוגיה הצריכה להתברר, והדבר איננו יכול להיות שנוי במחלוקת, על אף שהבקשה שהוגשה נעדרת נימוקים לעניין רלוונטיות החומר המבוקש ליריעה, שכן המשיבה ציינה, לא אחת, כי בכוונתה להסתמך על ניסויי הטכניון לצורך הוכחת אמינות המערכת. לשם כך, אפנה לפרוטוקול הדיון מיום 27.04.21, בו ביקשה המשיבה לציין את הדברים בפתח הדיון:

"לשיטתנו, להבדיל מעמדת ההגנה, אין נפקות לתו התקן כי אנחנו נוכיח, אין נפקות לתו התקן לשאלת אמינות המערכת במשפט בהליך הפלילי עכשיו כי אנחנו נבקש להוכיח את אמינות המצלמה כאן, בפני גברתי, באמצעות חוות דעת עצמאיות של היצרן, זכיין וכו' וכמובן ניסוי הטכניון, ולא בהתבסס, להבדיל מן העבר, על קיומו של תו התקן. לשיטתנו, כל מה שקשור לתו התקן שעדיין, ואין שום מחלוקת מהותית לעניין, הוא שריר וקיים..."

משהמשיבה, בעצמה, מבקשת למקד את הוכחת אמינות המערכת באמצעות אפיקים מסוימים, ברי כי הנתונים שנצברו באמצעות אפיק זה רלוונטיים, על כן- אין צורך בפירוט הרלוונטיות שלהם ע"י המבקשת.

שנית- המשיבה הביאה בתגובתה בפירוט את עמדתו של העד ואת הנדרש ממנו לצורך הפקת החומרים המבוקשים, על כן- ומשעשתה כן, ונכון עשתה, אין מקום להמתין למועד הדיון על מנת לקבל את עמדתו- שכבר, כאמור, הובאה לידיעת בית המשפט במסגרת התגובה, והעברת החומרים המבוקשים לידי המבקשת, טרם מועד הדיון, תביא לייעול המשך חקירתו של העד בדיון הקרוב הקבוע ליום 31.05.21.

לעניין הליך הפקת החומרים המבוקשים וזמן העבודה הכרוך בהפקתם-

לא נעלם מעיניי הטיעון לפיו הפקת החומרים המבוקשים דורשת זמן עבודה בלתי מבוטל, ואולם-

יצוין, וזאת מקל וחומר, כי אף שלעיתים היעתרות לבקשה כגון זו שלפניי גורמת לפגיעה בפרטיותו של צד ג', ייעתר בית המשפט למבוקש, מקום בו הרלוונטיות של החומרים המבוקשים מצדיקה זאת.

7

אי לכך- ברי כי במקרה שלפניי, שעה שהמדובר בנתוני מערכת, ושעה שלא מתקיימת פגיעה בפרטיות, אלא דבר הפקת הנתונים כרוך בטרחה מסוימת, ובהינתן הרלוונטיות של אותם חומרים לסוגיה וכן בהינתן העובדה כי ראוי כי התמונה תונח בשלמותה טרם תוכרע הסוגיה הכללית, יש להיעתר למבוקש.

לפיכך ולנוכח האמור, המשיבה תעביר את החומרים המבוקשים למבקשת בתוך 7 ימים, וזאת בשים לב למועד הדיון הקרוב.

ההחלטה תומצא לצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.