1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 15.6.21 בגין עבירה מיום 23.4.19.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה.

המבקש ציין כתובתו לקבלת דברי דואר וזו הכתובת אליה נשלחה ההזמנה.

על פי אשור המסירה דבר הדואר נמסר לידי הנמען.

2

בנסיבות היה זימון כדין והנטען בסעיף 4 לבקשה אינו תואם למצוין באישור המסירה.

גם אם בן משפחה קיבל את הכתב הרי זו מסירה כדין.

טענות המבקש בבקשה נטענות בעלמא .

גם הטענה שהמשפחה מונה מספר רב של נפשות אין בה כדי לסייע.

בית המשפט העלין קבע לא אחת, כי כאשר אדם מודע לכך שיש קושי בקבלת דברי דואר במקום מגוריו עליו לדאוג לפתרון כמו לדוגמא לדאוג לתיבת דואר או לדאוג לאסוף את דברי הדואר מכתובת המרכזת את דברי הדואר , כמקובל ביישובים מסויימים.

אם אכן קיים קושי אין להתעלם ממנו , שכן התעלמות כמוה כעצימת עיניים.

המבקש בחר שלא להתייצב על כן נשפט בהעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

הכחשה כללית אין בה כדי להניע את ההליך מחדש.

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה, ואין בה כדי להביא לבטול הרשעה .

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

אין עיוות דין . חסד נעשה עם המבקש שלא הוטל עליו כפל קנס שכן

יש לקחת את חלוף הזמן מהמועד שנועד לתשלום קנס המקור עד למועד גזר הדין שיש לו ערך כלכלי.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ב, 22 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.