עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 11.5.22.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

היה מקום לדחות את הבקשה על הסף בהעדר תשתית עובדתית נתמכת בתצהיר מטעם המבקשת (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.07.2018; רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020)).

מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון, אני סבורה כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שאין מחלוקת כי מועד הדיון נקבע בנוכחות המבקשת, והיא אף הוזהרה בחובת התייצבותה. והמבקשת אף לא טרחה לברר מה היו תוצאות הדיון לאחר מועד הדיון אליו זומנה כדין.

אלא שלטענת ב"כ המבקשת, עקב סכסוכים ועימות עם בני משפחתה נאלצה המבקשת לעזוב את ביתה, ו"הדבר השליך על כך שהיא תזכור את הדיונים וההחלטות שניתנו על ידי בית משפט".

עם כל ההבנה לנסיבות הנטענות, הגם שנטענו בעלמא ללא כל אסמכתא ואף ללא תצהיר תומך, אין בטענות אלה כדי להצדיק את אי התייצבות המבקשת לדיון בו נשפטה בהיעדרה. על כך יש להוסיף, כי המבקשת לא גילתה כל עניין בדיון שהתקיים, על אף שהיתה מודעת לקיומו, ולא טרחה לבדוק מה נקבע בהיעדרה בדיון, ופנייתה לבית המשפט לצורך ביטול פסק הדין נעשתה רק לאחר 6 חודשים.

אשר לתנאי השני - אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו. הנאשמת הסתפקה בטענה כוללנית לפיה יש לה "טענות מאוד משמעותיים להשמיע לבית משפט", אולם לא פירטה דבר מעבר לכך. הנאשמת לא מעלה טענות הגנה ואינה מעלה טענה הכופרת בתשתית העובדתית של כתב האישום ולא מצביעה על כל פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל על בעל דין המבקש את ביטולו של פסק דין. וראו לענין זה רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020).

גם העונש שהושת על המבקשת,- פסילת מינימום וענישה נלווית, אין בו כדי להקים חשש לעיוות דין; ואין בטענה כי רישיונה של הנאשמת נחוץ לה לצורך עבודתה כדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

המבקשת קיבלה את יומה בבית המשפט והיא לא ניצלה אותו מטעמים התלויים בה.

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, כ' כסלו תשפ"ג, 14 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.