1.      לפני בקשת המבקש לאפשר לו לעיין , לצלם ולהעתיק את תיק התעבורה.

2.      כעולה מהבקשה, נגד הנאשם מתנהל תיק אזרחי בגין תאונה מיום 29.4.17 (ת.א. 72251-12-20), במסגרתה טען כי לא נהג ברכב נשוא אותו תיק, אינו מסוגל לנהוג ומעולם לא נהג. לטענת ב"כ המבקש, עצם הגשת כתב האישום בתיק זה והרשעת הנאשם, סותרים את טענת הנאשם בתיק האזרחי ומכאן הצורך בעיון בחומר, לבירור האמת .

3.      כעולה מכתב התביעה שצורף, ביום 29/4/17, הנאשם בתיק זה , הסיע את התובע בתיק האזרחי, עקב מהירותו התהפך הרכב וגרם לתובע נזקי גוף. המבקש אף צרף את כתב ההגנה מטעמו של הנאשם כאן, אשר הכחיש כי הוא זה שנהג ברכב וטען כי התובע הוא זה שנהג ברכב.

4.      בהתאם להחלטת בית המשפט, הגישה המאשימה תגובה לבקשה ובה התנגדה למבוקש. לטענת המאשימה, הבקשה הייתה אמורה להיות מובאת בפני המותב האזרחי אשר דן בתיק וזה היה אמור להעבירה את הבקשה לתגובת הפרקליטות. עוד נטען כי האירוע המתואר בכתב התביעה הוא מיום 29/4/17 אולם כתב האישום נשוא תיק זה, הוגש בגין אירוע מיום 24/8/15 , שנתיים לפני אותה תאונה. משכך, אין רלוונטיות להליך כאן להליך המתנהל בהליך האזרחי וככל הנראה מנסה המבקש לקבל גיליון הרשעות אותו אינו זכאי לקבל.

5.      הנאשם גם הוא התנגד למבוקש וטען כי אין קשר בין ההליכים .

6.      המבקש הגיש תשובה לתגובת המאשימה וטען כי ההליך בתיק זה הינו הליך שמתנהל בדלתיים פתוחות , והחומר בו אינו חסוי. אמנם, כך נטען, ההליך גם התרחש שנתיים קודם לאירוע בתיק האזרחי, אולם יש לו רלוונטיות היות והנאשם כאן טוען כי שהוא סובל מעיוורון ומעולם לא נהג ברכב כלשהו ובמיוחד לא ברכב מסוג באגי שהיה מעורב בתאונה, מה שמתברר כאינו נכון היות והוגשו כתבי אישום כנגד הנאשם בגין עבירות תנועה אותן ביצע.

7.      כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק , בלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין (תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003).

ברע"א 8410/21 עו"ד אסף ברקוביץ' נ' איילה מלכה מימון (נבו 16.03.2022) נקבע כי -

"נקודת המוצא לדיון היא שכל עוד אין איסור בדין, לכל אדם יש זכות עקרונית לעיין בתיק בית משפט, כפי שקובעת תקנה 4(א) לתקנות העיון - "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין", ומכאן שזכות העיון נתונה גם למי שאינו בעל דין בתיק....

עם זאת ככל זכות אחרת, זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים הראויים להגנה (רע"א 1242/21 מעוז נ' ט.ב מתקדמים בכספים בע"מ, פסקה 7 [פורסם בנבו] (3.5.2021); רע"א 1619/20 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ, פסקה 12 [פורסם בנבו] (3.5.2020)); וזאת בהתאם לאמות המידה שנקבעו בתקנה 4(ד) לתקנות העיון שלפיהן על בית משפט ליתן את דעתו "לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". אלא שמפאת מעמדה הרם של זכות העיון, הלכה היא שהנטל לשכנע בדחיית בקשה לעיון מוטל על מי שמתנגד לה. כלומר, על המתנגד להציג טעם ממשי וכבד משקל למניעת העיון, וכל עוד זה לא הוצג על פניו יש להתיר עיון בתיק בית המשפט (רע"א 4890/20 סביטקין נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ, פסקה 8 [פורסם בנבו] (3.1.2021), להלן: עניין סביטקין; עניין ריפס-ברקוביץ', פסקה 7)".

8.      בבואו של בית המשפט לשקול בקשת עיון עליו לקחת בחשבון,בין השאר, את ענינו בתיק של המבקש, את ענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה:

בשלב הראשון יש לבחון האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. במקרה שלנו, התשובה לכך שלילית. בשלב השני, וככל שאין איסור שבדין לעיון בחומר המבוקש, יש לבחון האם העיון מוצדק לגופו, כאשר נקודת המוצא הינה התרת העיון בתיקי בית-משפט אף אם המבקש אינו צד להליך וזאת לנוכח חשיבותו ומעמדו של עקרון פומביות הדיון (ראו, בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714 (2004)). נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית (ראו, ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). יחד עם זאת, גם אם נטל ההנמקה הוא קל, כאמור, הרי שזכות העיון אינה מוחלטת. היא כפופה למערך של איזונים שבמסגרתו נלקחים בחשבון זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה (ראו, בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים [פורסם בנבו] (8.10.2009)).

בשלב השלישי, ובהנחה שנקבע כי יש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון (ראו, בג"ץ 3884/16 פלונית נ' השר לביטחון פנים [פורסם בנבו] (26.2.2017); רע"א 6659/20 פלונית נ' פלונית, [פורסם בנבו] פיסקה 13 (28.10.2020))."

(מתוך ע"פ 6697/20 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 05.08.2021).

9.   לבית משפט זה יש סמכות לדון בבקשת המבקש ולא רק לבית המשפט הדן בתיק האזרחי, כאשר כל החומר הרלוונטי בתיק זה פרוס בפניו. העובדה כי הוגש כתב אישום כנגד הנאשם אינה חסויה, גם תוצאות ההליך אינן חסויות. מה שיהיה חסוי מפני צדדי ג' הינם, למשל, תסקירים וגיליון הרשעות, אולם אלו אינם קיימים כלל בתיק זה.

10.                לאור המחלוקת בתיק האזרחי, המידע בתיק זה רלוונטי לאותה מחלוקת ואין בהמצאת כתב האישום ותוצאות ההליך כדי לפגוע בחיסיון כלשהו או בזכויות הצדדים.

11.                לאור זאת אני מתירה למבקש לקבל מתוך מסמכי התיק את כתב האישום ואת פרוטוקול הדיון מיום 1/12/15, שם הורשע הנאשם בעבירה ונגזר דינו.

ניתנה היום, י"א כסלו תשפ"ג, 05 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.