1

1.         הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, כשרישיון הנהיגה פקע בשנת 2012.

2.         בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 13.2.17, בסמוך לשעה 15:35, נהגה הנאשמת ברכב פרטי, תוצרת "מזדה", מס' רישוי 5231758, כשרישיון הנהיגה שלה פקע ביום 12.11.12.

3.         ב"כ המאשימה עתר לעונש פסילה בפועל לתקופה ממושכת, פסילה על תנאי וקנס.

4.         ההגנה עתרה להסתפק בפסילה על תנאי ארוכה וקנס מופחת.

2

לשיטתה, הנאשמת, גרושה ואם לבת, הודתה בהזדמנות הראשונה והסדירה את רישיון הנהיגה. אי חידוש הרישיון נבע מחובות בהוצל"פ, נוכח מצוקה כלכלית אליה נקלעה עם גירושיה. הנאשמת, צוין, פנתה לסיוע המשפטי על מנת להסדיר את חובותיה בהוצל"פ. הסנגור ביקש להציג מסמכים נוספים לבית המשפט אודות חובותיה של הנאשמת וגירושיה. מסמכים אלה לא הוצגו עד היום ומכאן גזר הדין, בהתבסס על החומר המונח בפני.

חומרת העבירה, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו

5.         נהיגה ללא רישיון נהיגה, היא עבירה חמורה המשקפת לצד זלזול בחוק, אף סכנה ממשית לשלום הציבור. כשירותו של נהג לנהוג לאחר זמן כה רב מוטלת בספק, וכדברי כב' השופטת ד' ורד בתת"ע (ת"א) 908-05-11 מדינת ישראל נ' רג'ואן, לא פורסם (מיום 23.1.12):

"נהיגה ללא רישיון תקף שפקע לפני שנים רבות אינה מגלמת אך ורק עבירה טכנית. לשם חידוש הרישיון על הנאשם לעבור מבחן מעשי ועיוני היות וההנחה היא כי נוכח הזמן הרב שחלף, ההכשרה לנהיגה שקיבל בעבר אינה עוד אפקטיבית."

כן ראו עוד פל' (רמ') 165/07 מדינת ישראל נ' סולטן (מיום 9.7.09).

6.         כן ראה דברי כב' השופט מרדכי כדורי בתתע (י-ם) 4310-07-10 מדינת ישראל נ' פריג' אבו עצא (להלן - עניין פריג'):

"עבירה של נהיגה לאחר שתוקף רישיון הנהיגה פקע, כשהיא לעצמה, אינה בעלת חומרה יתרה. כך, כאשר רישיון הנהיגה פקע בפרק זמן של עד 6 חודשים קודם לאירוע העבירה הינה מסוג ברירת משפט בלבד, בה הנהג אינו נדרש להתייצב בביהמ"ש.

ברם, ככל שמתארך משך הזמן שחלף מאז פקיעת הרישיון ועד למועד הנהיגה הולך ומטשטש ההבדל בין נהיגה בזמן פקיעה לבין נהיגה בהעדר רישיון נהיגה. נהג אשר אינו מורשה לנהוג זמן רב נדרש לנקוט מספר פעולות לשם חידוש רישיונו, ובכלל זאת בחינה של כישורי הנהיגה שלו." (הדגשה שלי - א.ט.ג.).

מדיניות הענישה

3

7.         בעפ"ת (ים) 4420-09-12 מ"י נ' פכורי (29.1.13), בעבירה שניה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה מעשור בשל קנסות, בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, והיותו אב לארבעה, קבע כב' השופט א' כהן, כי אין מקום להטיל מאסר, אימץ את גזר הדין של בית משפט קמא - אשר התחשב בעובדה כי הנאשם לא חידש רישיונו עקב אי תשלום קנסות - לעניין המאסר המותנה של 30 יום למשך 3 שנים, וקבע כי יש להגדיל את הקנס שנקבע (1,000 ₪) והעמידו על סך 5,000 ₪.

8.         בעפ"ת (י-ם) 9741-06-10 מדינת ישראל נ' זגורי, (מיום, 31.10.10), דחה ביהמ"ש את ערעור המדינה על קולת העונש שהטיל ביהמ"ש קמא על נאשם שהורשע ב-5 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, כשרישיון הנהיגה פקע בשנת 2001 והעבירות בוצעו בין השנים 2007-2010, כשבעברו 25 הרשעות בתעבורה, ורישיון הנהיגה לא חודש עקב אי תשלום קנסות. ביהמ"ש השית על הנאשם פסילה בת חודש, הופעלו, באופן חופף, שני עונשי פסילה על תנאי מדו"חות קודמים, לתקופה של 3 חודשים כל אחד, והוטלו עליו 60 ימי מאסר מותנה. בדחותו את הערעור קבע ביהמ"ש:

"בענייננו, אל מול ריבוי העבירות בהן הורשע המשיב, כמו גם עברו התעבורתי המכביד הכולל 25 הרשעות בעבירות תעבורה (אף כי כמחצית מתוכן הן "עבירות טכניות"), עמדה העובדה כי אין מדובר באדם הנוהג ללא רישיון נהיגה כלל, אלא שרישיון הנהיגה שלו לא חודש בשל קנסות כספיים. אף שאין להקל ראש גם בכך, ברי כי החומרה הגלומה בה אינה גבוהה כבראשונה. בהתייחס לאלה, ולכך כי כעולה מהמסמכים שהוגשו על ידי המערער הוא פעל לתשלום הקנסות שהושתו עליו, כך שכיום הוא לכאורה קרוב להוצאת רישיון נהיגה חדש, אינני רואה מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, אף שהוא נוטה לקולא."

9.         בעפ"ת 11890-05-14 סולומון בליה נ' מדינת ישראל (7.9.14) - שם פקע רישיונו של נהג כעשור, ביטלה כב' השופטת נ' אהד מאסר בן חודשיים, שהטיל בית משפט קמא (הערעור נסב נגד רכיב המאסר), והותירה את רכיבי הענישה האחרים, מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בת 24 חודשים, פסילה על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, בציינה:

"בענייננו, אמרתי במספר רב של פסקי דין כי מקום שהעבירה המיוחסת לנאשם הינה נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ולעבירה זו לא נלווית עבירת תעבורה נוספת, הרי העונש הראוי הינו פסילה בפועל בלבד כשמשך תקופת הפסילה ייקבע עפ"י עבר תעבורתי, משך התקופה בה לא היה לנאשם רישיון נהיגה תקף, ככל שהתקופה ארוכה יותר כך הפסילה בפועל תהא ארוכה יותר ונקבע כי התקופה הראויה הינה בין 3 ל-9 חודשי פסילה."

4

10.       בתת"ע (פ"ת) 1124-08-12 מדינת ישראל נ' מיכלס, (מיום 2.9.12), הורשע נאשם בעבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע מזה כעשור ובנהיגה בניגוד לכיוון בדרך חד סטרית. הנאשם ללא עבר דומה והסדיר רישיונו. כב' השופט א' אנושי ציין כי  מתחם הענישה נע בין חודשיים ועד 8 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס והטיל עונש שכלל קנס בסך 1,000 ₪, פסילה לתקופה של 60 יום ופסילה על תנאי לחודשיים למשך 3 שנים.

קביעת העונש הראוי לנאשמת

11.       הענישה היא לעולם אינדיווידואלית, ועל בית המשפט לבחון, לצד מתחם הענישה המקובל, את המקרה הפרטי שבפניו ולשקול מהו העונש המתאים בהתאם לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

במקרה דנן, הנאשמת הורשעה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, כשרישיון הנהיגה שלה פקע מזה כארבע שנים. הנאשמת, נוהגת משנת 2010 ועברה התעבורתי נקי. אי חידוש הרישיון נבע מחובות להוצל"פ, אותם הנאשמת מסדירה כעת. הנאשמת, הודתה בהזדמנות הראשונה, הסירה את המחדל והסדירה את רישיון נהיגתה, כך שהחשש להישנות העבירה המיוחסת לה בכתב האישום נמוך. זאת ועוד, הנאשמת, אם לבת 4 והתגרשה לאחרונה.

12.       העונש ההולם בעבירות שבפנינו נע בין פסילה למספר חודשים או פסילה ארוכה (בנוסף לרכיבי ענישה נוספים) לבין מאסר בפועל שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח למספר ימים או חודשים (בנוסף לרכיבי ענישה נוספים) והכל תלוי בנסיבות התיק ובנסיבותיו האישיות של הנאשם.

13.       לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים וטיעוניהם, שקלתי את האינטרס הציבורי, עיינתי בפסיקה, התרשמתי מנסיבותיה האישיות של הנאשמת, מאמציה להשתקם, הסדרת החובות והוצאת רישיון הנהיגה, אני דנה את הנאשמת לעונשים הבאים:

1.         אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים.

הנאשמת תפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט לתעבורה לא יאוחר מיום 1.11.2018.

לתשומת לב הנאשמת חובה עליה להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה במועד האמור או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה במסגרת תיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.

יובהר כי אם הנאשמת לא תפקיד את רישיונה במועד מחד עלולה להיחשב כפסולה ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.

5

2.         אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל תעבור עבירה בה הורשעה או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

3.         אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,000 ₪.

הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

על הנאשמת לפנות בשעות הקבלה למזכירות לשם קבלת שוברי התשלום.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ט, 14 אוקטובר 2018, במעמד הנוכחים.