1

לפני בקשת הנאשם לביטול גזר הדין בעניינו או לחלופין לחישוב פסילה.

הנאשם הואשם בעבירה של נהיגת רכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש על ידי בוחן תנועה. לדיון שהתקיים בעניינו ביום 20.12.11 לא טרח הנאשם להתייצב ועל כן נשפט בהיעדרו על ידי כב' השופט צימרמן.

כעת מבקש הנאשם לבטל את גזר הדין או לחלופין לחשב את הפסילה כך שייחשב כאילו הפקיד את רישיון הנהיגה שלו. לטענתו לא קיבל טופס להפקיד את רישיון הנהיגה שלו.

דיון

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה. הנאשם אינו טוען כי לא ידע על מועד הדיון בעניינו ואינו נותן שמץ הסבר מדוע לא טרח להתייצב לדיון ומדוע למרות שפסק הדין בעניינו ניתן לפני כחמש שנים נזכר לפנות רק כעת לבית המשפט. הנאשם גם אינו חולק בשום דרך על אחריותו לביצוע העבירה ואינו טוען כל טענה ביחס לעונש שהוטל עליו בגזר הדין. בנסיבות אלה לא קמה לנאשם עילה לדרוש את ביטול פסק הדין בעניינו.

2

בקשתו החלופית של הנאשם היא לחשב את פסילתו כאילו הפקיד את רישיון הנהיגה שלו. באותה נשימה טוען הנאשם כי לא קיבל טופס הפקדה ומעצם הבקשה נובע כי הרישיון מעולם לא הופקד כך שעל פי דין לא ניתן לערוך חישוב של הפסילה כמבוקש, מה עוד שעל פי ההלכה הסמכות לחישוב הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט שנתן את פסק הדין ( בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל). יוצא אפוא כי אין מקום או סמכות להידרש גם לבקשה החלופית.

בהיעדר עילה לביטול פסק הדין ובהיעדר בסיס או סמכות להידרש לבקשה לחישוב הפסילה אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ז, 10 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.