1

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 26.06.22.

הנאשם טוען כי לא זומן לדיון ולא חתם על אישור המסירה הסרוק בתיק. עוד טוען כי אישור המסירה אינו קריא. הנאשם מוסיף וטוען כי, ייגרם לו עיוות דין מאחר ולא השמיע את דבריו בבית המשפט.

המאשימה מתנגדת לבקשה ומפנה לאישור המסירה הסרוק בתיק.

דיון והכרעה:

דין הבקשה להידחות.

עיון בבקשה שהוגשה מלמד כי, הכתובת הנקובה על גבי אישור המסירה הינה כתובתו של הנאשם.

עם זאת, אישור המסירה חזר בציון עילה "לא נדרש".

2

יצוין כי, על גבי אישור המסירה נקוב מספר ת"ז של הנאשם, שמו של עובד הדואר, חתימתו ומועד החזרת דבר הדואר למאשימה, וזאת באופן ברור.

מכאן כי טענת הנאשם לפיה אישור המסירה אינו קריא הינה טענה בעלמא; וכידוע אין די בטענה סתמית לפיה הנאשם לא קיבל את הזימון לדיון, אלא עליו להוכיח כי לא קיבל את הזימון מסיבות שאינן תלויות בו ושלא עקב הימנעותו מלקבלו.

יודגש כי, הנאשם כלל וכלל לא התמודד בבקשתו עם אישור המסירה או עם תוכנו, למעט העלאת טענה כללית כי לא קיבל את הזימון לדיון ולא חתם על אישור המסירה. כפי שצוין לעיל, אין באמור כדי לסתור את חזקת המסירה (ר' עפ"ת 37016-12-18 נבואני נ' מדינת ישראל (25.12.18)).

משכך, לא היה טעם מוצדק לאי התייצבותו של הנאשם, או מי מטעמו לדיון.

באשר לטענה השנייה בדבר חשש לעיוות דין, המבקש טוען שלא קיבל את יומו בבית המשפט, אך לא פירט בבקשתו כל נימוק הגנה, הגם שטען כי ישנם:

"משנמנע המבקש מלפרט בפני בית המשפט לתעבורה את הנימוקים התומכים בטענתו כי הוא לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, אין לקבל את טענתו הכללית כי הוא לא זכה לקבל את יומו בבית המשפט" (ר' רע"פ 9019/17 מקסים סדובוי).

מכל מקום,

"לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו (חשש לעיוות דין- א"ל), במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (ר' רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד סאלם (25.3.18)).

אשר על כן, לא התרשמתי כי קיימת הצדקה לאי התייצבותו של הנאשם או כי קיים חשש לעיוות דין ולפיכך, אני דוחה את הבקשה.

זכות ערעור כחוק.

ההחלטה תומצא לצדדים.

3

ניתנה היום, ג' אלול תשפ"ב, 30 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.