1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 27.11.18 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי מתן אפשרות להולך רגל שחצה במעבר להשלים את החציה בבטחה, ונגזר עליו קנס בסך 900 ₪.

2

3.         המבקש טען במועד האירוע, בעת שרכב על קטנוע במסגרת עבודתו כשליח, הגיע מכיוון חיפה לפניה ימינה בצומת קריית אתא, ופנה ימינה באיטיות ובזהירות תוך כדי חציית מעבר חצייה הממוקם לפני הפניה. טען כי בעת שחצה את מעבר החצייה לא היה אף הולך רגל במעבר והנתיב היה פנוי וכי הוא לא סיכן אף אדם או רכב. טען כי כעבור נסיעה של למעלה מ-50 מטרים, הגיח שוטר ועצר אותו בטענה כי ביצע עבירה. טען כי בדו"ח נכתב כי השוטר היה ממוקם כ-15 מטרים ממעבר החצייה, אולם ברשות המבקש ישנם תמונות וסרטוני ווידאו המוכיחים כי מעבר החצייה הוסתר מעיני השוטר על ידי סיטרואן מסחרית לבנה. ציין כי ביום 12.12.18 קיבל בדואר הודעת קנס ממנה נודע לו כי נשפט בהיעדרו. טען כי מעולם לא קיבל זימון לדיון על אף שכל ההתכתבות עם מדור פניות נהגים הייתה תקינה והמכתבים הגיעו לכתובתו. טען כי מאישור המסירה עולה כי ההזמנה לא נמסרה לידיו וכי דבר הדואר לא נדרש. טען כי הוא סטודנט המפרנס את עצמו ומצבו כלכלי קשה וביקש לבטל את פסק הדין ולקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי אישור המסירה נשלח לכתובתו העדכנית של המבקש וכי גם פסק הדין נשלח לאותה כתובת ולא ברור כיצד המבקש קיבל לידיו את פסק הדין ולא קיבל את ההזמנה לדין. טען כי המבקש לא מפרט את סיכויי הגנתו ובנסיבות אלה אין כל מקום לבטל את פסק הדין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. המבקש אף ציין כי קיבל בדואר את פסק הדין ללא קושי.

8.         עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות באשר לנסיבות ביצוע העבירה וטען כי יש לו ראיות להוכחת חפותו בדמות התמונות וסרטונים. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה. יצוין כי בקביעת גובה ההוצאות התחשבתי במצבו הכלכלי של המבקש.

3

9.         סיכומו של דבר, אני מקבלת הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 300 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 10.3.19 שאחרת יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

המזכירות תודיע לצדדים.

לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ט' אדר א' תשע"ט, 14 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.