1

הבקשה וטענות הצדדים

1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 21.12.20. לטענת המבקש הוא לא התייצב לדיון מאחר שלא הסדיר את הייצוג בתיק. בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות ככל שפסק הדין לא יבוטל.

2.      המשיבה מתנגדת לבקשה לאור קיומו של אישור מסירה.

דיון והכרעה

3.      המבקש ידע על מועד הדיון. מעבר לנדרש, מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי למבקש נשלחה הזמנה לדיון בדואר רשום. בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח אף לא לכאורה, כי לא התייצב לדיון בנסיבות שאינן תלויות בו. טענתו של המבקש לפיה אי התייצבותו נבעה מכך שלא הסדיר את הייצוג בתיק, אינה מהווה עילה לקבלת הבקשה, והיה על המבקש לפעול להסדרת הייצוג מבעוד מועד, ולחילופין לעתור לדחיית הדיון.

2

4.      גם לגופו של עניין, המבקש לא העלה כל טענת הגנה שיש בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. גם אם אניח לטובת המבקש שיש בעצם הגשת הבקשה כדי להוות כפירה כללית בביצוע העבירה, בכך לא די. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה".

מעבר לנדרש, מעיון בדו"ח המקורי אשר הוגש לבית המשפט עולה, שהמבקש לא כפר במיוחס לו ותגובתו במעמד קבלת הדו"ח הייתה: "אני מצטער שיגעו אותי מהעבודה", ומדובר לכל הפחות ב"ראשית הודיה" אם לא בהודיה ממש.

5.      אומנם, על המבקש הוטל קנס מעל הקנס המקורי, אך מדובר במבקש הנוהג משנת 2006, ולחובתו הרשעות קודמות בעבירה דומה, כך שגם בהקשר זה לא נגרם לו עיוות דין.

6.      לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה. בבקשה נדחית.

7.      להודיע לצדדים.

8.      הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"א, 04 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.