1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 28.06.22 בגין עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

המבקש טען כי מועד הדיון לא הובא לידיעתו וכבר אינו מתגורר בכתובת הרשומה בת.ז. שלו.

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקש בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה, אותה כתובת אשר צוינה בבקשה שהוגשה על ידי המבקש להישפט.

אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש".

תדפיס מעקב אחר גלגול הדוח במשטרה, שצורף לתגובה, מהוה חיזוק לחזקת המסירה [עפ"ת 25448-05-22זינינ' מדינתישראלג. שלו14/6/22))].

בנסיבות קמה חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי והנטל עבר אל כתפי המבקש להוכיח, כי אי קבלת דבר הדואר לא נבע מהימנעותו לקבלו [ עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה נ' מדינת ישראל (2.10.03) , ע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.18), רע"פ 6153/20 ( 24.9.20 ) וכן עפ"ת 28662/12-12 קדוש נ. מי', עפ"ת 20229-12-17 דוד חזן נ. מי' , עפ"ת 14905-03-17 סילאם נ' מדינת ישראל (19.4.17)] .

אם המבקש שינה כתובת, היה עליו לעדכן זאת מיד.

2

חזקת המסירה מציבה משוכה גבוהה [ עפ"ת 25448-05-22 זינינ' מדינתישראלג. שלו14/6/22)), רע"פ 8427/17 סאלם ואח' נ' מדינת ישראל ( 25.3.18 ) ].

המבקש לא עמד בנטל להפריך את החזקה שנקבעה ע"י המחוקק.

המבקש טוען כי פנה למאשימה בכדי לראות את סרטון מצלמת הגוף של השוטר מהאירוע אך נענה בשלילה. המבקש לא מציין מתי פנה למאשימה.

אין הגנה לגופו של ענין.

משלא התייצב לדיון רואים אותו כמודה ועל כן הורשע ונגזר דינו בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה, בשים לב להישנותה.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"ב, 17 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.