1

בפניי בקשת המבקש לקבוע כי הפסילה שהוטלה עליו במסגרת גזר הדין מיום 24.10.13 למשך 20 חודשים רוצתה על ידו.

2

המבקש טען כי היה פסול במסגרת פסילה עד תום ההליכים בתיק הבפ"ת שנפתח במקביל לתיק כאן וזאת מיום 21.2.13 וכי יש לחשב את הפסילה שנגזרה עליו במסגרת גזר הדין בתיק כאן בהמשך לאותה פסילה. עוד טען המבקש כי הוא טרם קיבל לידיו רישיון נהיגה ובשעה שניגש למשרד הרישוי כדי לקבל אישור לגשת למבחן תיאוריה במסגרת הליך של קבלת רישיון הנהיגה, התברר לו כי הפסילה, ברישומי משרד הרישוי, טרם הסתיימה. טען למצב כלכלי קשה ולצורך שלו בהוצאת רישיון נהיגה. צירף אישור משרד הרישוי.

המשיבה התנגדה לבקשה (בשתי תגובות נפרדות) וטענה כי במסגרת גזר הדין בית המשפט הורה למבקש, חרף היותו בלתי מורשה לנהיגה, להפקיד תצהיר או אישור משרד הרישוי על מצב רישיון הנהיגה שלו, דבר שלא נעשה ע"י המבקש. עוד טענה שהפסילה בתיק כאן היא במצטבר לכל פסילה אחרת. יצויין כי המשיבה לא טענה לקיומן של פסילות אחרות התלויות כנגד המבקש.

נתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לתגובות ב"כ המשיבה, למועד מתן גזר הדין, עיינתי בהחלטת בית המשפט בתיק הבפ"ת המקביל, על פיו המבקש היה פסול, בהסכמתו, במסגרת פסילה עד תום ההליכים וכי תקופת זו לא קוזזה מתקופת הפסילה שנגזרה על המבקש במסגרת גזר הדין בתיק כאן ולכך שאין פסילות אחרות אשר תלויות כנגד המבקש. נתתי דעתי גם לכך כי עד למועד זה טרם הוציא המבקש רישיון נהיגה ובהיותי ערה לאמור בגזר הדין ביחס לחובת הפקדת מסמך לעניין היעדר הרישיון ונוכח העובדה כי במועד מתן גזר הדין היה המבקש פסול בגין התיק כאן (במסגרת הבפ"ת), פסילה עד תום ההליכים שהסתיימה עם מתן גזר הדין בתיק, אני קובעת כי פסילתו של המבקש היא מיום מתן גזר הדין.

השורה התחתונה היא כי המזכירות תנפיק אישור הפקדה נכון למועד מתן גזר הדין, קרי , נכון ליום 24.10.13.

ביחס לבקשת המבקש כי הפסילה אשר רוצתה במסגרת הבפ"ת תקוזז מתקופת הפסילה בתיק כאן, לא מצאתי מקום להיעתר לה ועל כן היא נדחית.

יצויין כי הפסילה היא מצטברת לכל פסילה אחרת שטרם חושבה או רוצתה.

חישוב הפסילה יערך ע"י משרד הרישוי כמקובל.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

3

ניתנה היום, ה' ניסן תש"פ, 30 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.