1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 20.4.21 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         המבקש טען כי מעולם לא קיבל זימון לדיון. טען כי מבדיקה שערך עולה כי גם בתיק בית המשפט אין זימון לדיון. טען הגיש בקשה להישפט בכדי לקבל יומו בבית המשפט. לאור האמור ביקש לבטל את פסק הדין ולקבוע דיון חדש.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הודעת תשלום קנס נשלחה בדואר רשום לכתובת המופיעה במשרד הפנים אך חזרה כדבר דואר "לא נדרש" ומכאן קמה חזקת המסירה אשר עומדת בעינה. טענה כי המבקש לא פירט סיכויי הגנתו. טענה כי העונש שהוטל על המבקש הוא סביר ומידתי ואינו חורג מרמת הענישה המקובלת בנסיבות העניין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

2

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ואף לא התייחס לאישור המסירה הקיים בתיק ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ל' סיוון תשפ"א, 10 יוני 2021, בהעדר הצדדים.