1

לפני כבוד השופט הבכיר, אלון אופיר

 

 

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה יחד עם עבירה על סעיף 2(א) בפקודת ביטוח רכב מנועי ועבירה על תקנה 23(א)(1) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, נהג הנאשם רכב ביום 7.8.19 בשעת בקר בסמוך לתחנת דלק בעיר רהט ולא ציית להוראת שוטר במדים זאת כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגה.

 

טיעוני הצדדים לעונש בתמצית -

ב"כ המדינה בטיעוניה הפנתה לעובדה כי נאשם זה בלתי מורשה לנהיגה (לא עבר מעולם את מבחני הרישוי לצורך קבלת רישיון נהיגה), ובעברו שני מקרים נוספים של נהיגה כבלתי מורשה לנהיגה, כאשר באחד המקרים אף הורשע בעבירה של נהיגה פוחזת מסכנת חיים מה שהוביל את הנאשם לרצות מאסר ארוך מאחורי סורג ובריח.

לשיטת המדינה, עברו התעבורתי והפלילי המכביד של נאשם זה מצדיקים ענישה הנשענת על שיקולי גמול והרתעה, מה שמצדיק לדעת המדינה את שליחתו של הנאשם למאסר כחלק מרכיבי ענישתו.

 

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו כי עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם ישן ובמהלך 7 השנים האחרונות לא ביצע כל עבירה פלילית או תעבורתית.

עוד הפנה ב"כ הנאשם לשני תסקירים של שירות המבחן אשר התקבלו ביחס אליו:

2

בהתאם לתסקירים אלה נמצא הנאשם מתאים לתהליך ממשי של שיקום, ובית המשפט התבקש לגזור ענישה בעלת אופי שיקומי ולהפחית בענישה הראויה משיקולי שיקום בהסתמך על המלצתו המפורשת של שירות המבחן למבוגרים.

 

 

קביעת מתחם העונש ההולם -

 

הערך המוגן בעבירה של נהיגה על ידי בלתי מורשה לנהיגה הוא שלום הציבור וזכותו לנוע בדרכים בבטחון מבלי שנהגים בלתי מורשים יסכנו אותו.

 

מתחם הענישה ביחס לעבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה, בנסיבות של נהג בלתי מורשה לנהיגה, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי (באר-שבע) בעפ"ת 22585-11-12 אליעזר אושורוב נגד מדינת ישראל (להלן:פרשת אשורוב) :

"לטעמי, וגם על פי פסיקה מקבילה בה עיינתי, מתחם העונש ההולם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אינו מתחיל ממאסר בפועל, אלא הוא נע בין מאסר מותנה ובין מאסר בפועל למשך מספר חודשים ואף שנה, בהתאם לנסיבות העבירה".

 

בפרשה זו כתב האישום אינו כולל נסיבות נלוות זולת עבירה של אי ציות להוראת שוטר במדים, עבירת שאין לצידה חובת פסילה סטטוטורית, ובמקרה זה לא כולל כתב האישום כל תיאור עובדתי המסביר מה היה תוכנו של אי הציות להוראת השוטר, מצב בו אין ליחס לעבירה זו משקל ממשי המצדיק סטייה מהותית ממתחם הענישה שהוגדר בפרשת אושורוב לעיל.

 

מאחר ועובדות כתב האישום המתוקן לגביהן הורשע הנאשם הן לאקוניות ומתארות נהיגה של הנאשם ברכב כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגה ואז אי ציות לאות שוטר במדים, ללא כל תיאור עודף המעיד על נסיבות של מסוכנות נוספת, אני מחליט לאמץ את המתחם שהוגדר בפרשת אשורוב לתיק זה וקובע כי מתחם העונש ההולם לרכיב המאסר ינוע בין מאסר מותנה ועד מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים.

 

3

ביחס לרכיב הפסילה של רישיון הנהיגה, הגדירה הפסיקה בפרשת אשורוב מתחם ענישה שנע בין 6 ועד 60 חודשי פסילה בפועל, מתחם אשר מתאים גם לפרשה זו בנסיבות המתוארות בכתב האישום (בלתי מורשה לנהיגה במקור שביצע גם עבירה של אי ציות לאות שוטר במדים).

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה -

 

לנאשם 5 עבירות פליליות שיש להן זיקה למרשם תעבורתי:

בשנת 1994 ביצע עבירת שבל"ר אגב נהיגת רכב כבלתי מורשה לנהיגה לראשונה.

בשנת 1997 ביצע עבירת שבל"ר.

בשנת 1997 ביצע עבירת סמים בשילוב עם גניבת רכב.

בשנת 2009 הורשע על סדרת עבירות שבוצעו בשנים 2003-2007 וביניהן נהיגה פוחזת ברכב, עבירות סמים ורכוש.

ובשנת 2012 הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון וזאת כאשר הנהג שיכור, עבירה בגינה ריצה 39 חודשי מאסר בפועל.

מאז עבירה זו אותה ביצע הנאשם ביום 3.6.12, לא ביצע הנאשם כל עבירה פלילית או תעבורתית.

כלומר, במשך 7 שנים, עד ליום 7.8.19 לא הסתבך הנאשם בכל אירוע פלילי או תעבורתי בלתי חוקי.

 

לא תלוי כנגד הנאשם כל פסילה או מאסר מותנה בר הפעלה.

 

הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה ונשלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים.

 

תסקיר והמלצת שירות המבחן למבוגרים -

 

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ראשוני ולאחריו תסקיר משלים.

מפאת סודיות תוכן התסקיר לא ארחיב בתיאור תוכנו המדבר בעד עצמו, אך למדתי ממנו כי הנאשם שהוא בן 43, עבר במהלך חייו חוויות לא פשוטות בלשון המעטה, גדל בסביבה הורית וחברתית מורכבת מאד, ובהתאם לבדיקות שבוצעו לו בשירות המבחן למבוגרים הוא נגמל משימוש בסמים ולמעשה מנהל הוא אורח חיים נורמטיבי.

שירות המבחן מודע הייטב לעברו הפלילי של הנאשם, ולמעשה מבצע הוא הערכת סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד על רקע פוטנציאל שיקומי שיש לשיטתו לאדם זה.

4

 

שירות המבחן סבור כי ליווי של שנה במסגרת צו מבחן, במהלכו יבצע 250 שעות לתועלת הציבור ויקח חלק בפעילות יעודית שיקומית אותה ינהל שירות המבחן, תוביל לשיקומו של נאשם זה.

תסקיר שירות המבחן מתאר גם התמודדות אישית פנים משפחתית של נאשם זה, כאשר ברגע מדגיש השירות את תמיכת אשת הנאשם בו ותהליך השיקום שלו.

 

גזירת הדין לאור המתחם שנקבע והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה -

 

יש לקחת לזכות הנאשם את לקיחת האחריות המלאה ביחס לעובדות כתב האישום המתוקן ללא ניהול הוכחות וללא כל הסדר עם המדינה לעונש.

 

לנאשם אמנם עבר תעבורתי מכביד מאד בתחום התעבורה או בעבירות פליליות שיש להן זיקה מובהקת לתחום התעבורה, אך אין להתעלם מן העובדה המהותית לפיה בשבע השנים האחרונות לא ביצע הנאשם כל עבירה פלילית או תעבורתית.

אני סבור כי לאחר מאסרו האחרון בשנת 2012, קיבל הנאשם החלטה עקרונית על שינוי דרך חייו העבריינית, ולמעשה עד לאירוע נהיגה זה הצליח הנאשם להיגמל משימוש בסם ואף "להיגמל" מנהיגת רכב כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגה.

באירוע ספציפי זה כשל הנאשם ונהג רכב בעודו בלתי מורשה לנהיגה.

יחד עם זאת, לא בוצעה העבירה כאשר הנאשם פסול לנהיגה, שיכור או נמלט משוטרים אגב סיכון חיי אדם. מדובר בכשל חמור המצדיק ענישה אך מנגד אין אני מוצא הצדקה לעצור הליך שיקומי מוצלח שעבר הנאשם בשבע השנים האחרונות, ונכון בעיני לאמץ באופן מלא את המסלול השיקומי עליו ממליץ שירות המבחן.

אני סבור כי שליחתו של נאשם ספציפי זה למאסר בנקודת זמן זו, תחזיר אותו לאחור והחברה או הציבור יפסידו ממהלך זה.

המלצת שירות המבחן לשלב הנאשם במערך מפגשים שיקומי ייעודי לתחום התעבורה, פיקוח צמוד עליו למשך שנה במסגרת צו צבחן וביצוע מקביל של 250 שעות לתועלת הציבור, נראית לי המלצה ראוייה בנסיבות למרות מתחם הענישה שמאפשר מאסר ממשי.

אני קובע כי שיקולי השיקום במקרה ספציפי זה גוברים על שיקולי גמול והרתעה, וזה המקרה בו יש לחברה אפשרות לשקם עבריין תחת ענישתו בחומרה.

 

5

 

הרייני להבהיר לנאשם שנוכח בעת הקראת גזר דין זה, כי הזדמנות שיקומית הניתנת במסגרת ענישה הכוללת של"ץ, היא סוג של מבחן אחריו עוקב שירות המבחן למבוגרים, וככל שלא יעמוד הנאשם במבחן שיקומי זה בהצלחה, יחזור בית המשפט לדון בשאלת ענישתו הראוייה, ולא מן הנמנע כי רכיב השל"ץ יוחלף ברכיב של מאסר ממשי בפועל.

בית המשפט רושם לפניו את ההסבר למסר לנאשם ביחס לרכיב השל"ץ, רושם את הסכמת הנאשם לביצוע השל"ץ כנדרש ורושם את הבנת הנאשם לאפשרות הפקעת השל"ץ ככל שלא יבוצע כנדרש.

 

אני קובע כי רכיב המאסר בפרשה זו יהיה צופה פני עתיד (כהמלצת שירות המבחן למבוגרים) ויתאים לחלקו הנמוך של המתחם, זאת משיקולי שיקום.

 

ביחס לרכיב הפסילה בפועל, וכדי לאזן את ההחלטה שלא לגזור מאסר בפועל, וכדי לאפשר לנאשם אופק שיקומי גם בתחום הנהיגה, אני סבור כי 30 חודשי פסילה אשר יסווגו כך שבתום 15 חודשים יוכל הנאשם להתחיל ללמוד נהיגה, יענו על עקרון ההלימה הקבוע בחוק ביחס לעבירות שביצע הנאשם בנסיבות ביצוען ולאחר ששקלתי גם את השיקולים שאינם קשורים בביצוע העבירות עצמן.

 

מכל האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

 

1.      פוסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 חודשים.

פסילתו של הנאשם תסווג כך שבתום 15 חודשים מהיום, הנאשם יוכל לעבור מבחן עיוני לצורך הוצאת רישיון נהיגה בזמן פסילתו, ויוכל לגשת למבחן מעשי לצורך קבלת רישיון נהיגה ללא מגבלה. הנאשם רשאי ללמוד נהיגה כאשר מורה לנהיגה יושב לצדו במהלך ריצוי פסילתו, אך יהיה רשאי לקבל את רישיון נהיגתו רק לאחר סיום ריצוי הפסילה בתיק זה.
פסילת הנאשם תימנה מהיום ללא צורך בביצוע הפקדת רישיון נוספת.

 

2.      הנני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רישיון נהיגה שאינו תקף ביחס לעבירה מסוג הזמנה לדין והכל תוך 3 שנים מהיום.

3.      פוסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

6

4.      הנאשם יהיה תחת צו מבחן של שירות המבחן למבוגרים לתקופה של 12 חודשים מהיום.
במהלך תקופה זו, ייקח הנאשם חלק בכל פעילות שיגדיר שירות המבחן למבוגרים (השתתפות בקבוצות טיפוליות לתחום התעבורה, שיחות, מפגשים, וכו').

5.      תוך שנה אחת מהיום, יבצע הנאשם 250 שעות לתועלת הציבור וזאת בהתאם לתוכנית השל"צ שבנה עבורו שירות המבחן למבוגרים.
עבודות השל"ץ יבוצעו בעיריית רהט בשלחתו לבתי ספר בעיר זו לביצוע עבודות גנון ותחזוקה.
שירות המבחן יפקח על ביצוע השל"ץ וידווח לבית המשפט בהתאם.

 

בית המשפט מקווה מאד כי הנאשם יפיק מהזדמנות שיקומית זו הניתנת לו את המירב כדי לשוב לחיים נורמטיבים ללא מפגש נוסף עם מתקן כליאה.

 

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן למבוגרים.

 

זכות ערעור לצדדים תוך 45 יום מהיום.

 

ניתנה היום, ו' אייר תשפ"א, 18 אפריל 2021, בנוכחות הצדדים.