1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מסוג ברירת משפט, לפיו, ב- 28/10/18 הוא רכב על גבי קטנוע בצומת הרחובות ז'בוטינסקי-בן גוריון ברמת גן, בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה ועבר את שטח ההפרדה בניגוד לתקנה 36(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת, רושמת הדו"ח, רס"ל סבטלנה סוסנובסקיה. עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח שרשמה ביום האירוע - ת/1 וסקיצה שערכה ביום הדיון כדי להסביר את אשר התרחש - ת/2.

2

לפי עדותה היא הבחינה בקטנוע הנאשם, עת הוא נסע ברחוב בן גוריון מצפון לדרום, בנתיב הימני ביותר מבין 4 נתיבים, נתיב המחייב פנייה בצומת לימין בלבד. בהגיעו לפתח הצומת עלה הנאשם על שטח הפרדה בנוי שהיה משמאלו במקום המיועד למעבר הולכי רגל ועבר את הקטע בנסיעה רצופה ונעצר על ידה שעה שהיה במעבר חצייה לכיוון דרום. את הנאשם היא עצרה על מעבר החצייה. מקום עמידתה היה בצומת על המדרכה בכיוון צפון- מערב, כמסומן בת/2.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח היתה:

"עשיתי משהו חריג - נתקעתי בגלל זה עברתי שם וראית שנסעתי לאט".

גרסת הנאשם שונה מגרסת השוטרת. הוא אכן מאשר שנסע בנתיב הימני ביותר ברח' בן גוריון אלא שאת הפניה הוא מאשר שפנה שמאלה בכיוון הכללי מנתיב נסיעתו אלא שהוא ביצע את הפניה מהמקום בו הקו הלבן מקוטע, אשר על כן הוא לא ביצע כל עבירה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי מקום עמידת השוטרת, השתכנעתי כי ממקום עמידתה יכלה להבחין היטב הן בקטנוע עליו נהג הנאשם, הן באי התנועה אותו הוא חצה, והן בנאשם עד לעצירתו לצורך רישום הדו"ח נשוא הדיון כאן. בתגובתו לאוזניה במעמד רישום הדו"ח יש משום ראשית הודיה.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטרת לה אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי בעדות יחידה עסקינן, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"א טבת תש"פ, 08 ינואר 2020, במעמד התביעה