1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כנגד הנאשם בגין ביצוע עבירה של אי ציות לאות שנתן שוטר במדים לפי תקנה 23 (א)(2) לתקנות התעבורה, המדובר באירוע מיום 07.12.2015 שעה 14:26 שנהג הנאשם ברכב משא מ.ר. 4316802 ברחוב 24 למערב ליד מאפיית "בעיר" טייבה.

הנאשם נשפט בהעדר ביום 24.10.2017 על סמך אישור מסירה שחזר בציון "לא נדרש" ונגזר עליו עונש של קנס בסך 2,500 ₪, פסילה בפועל 3 חודשים ופסילה על תנאי 4 חודשים לשלוש שנים.

ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם לא קיבל מעולם הזמנה לדין אודות הדו"ח נשוא האישום ונודע לו באופן אקראי על הפסילה ביום 25.12.2017.

הנאשם טוען כי מעולם לא היה מעורב במקרה נטען בכתב האישום ולא קרה שלא ציית להוראות שוטר.

לנאשם טענות הגנה כבדות משקל וככל הנראה מדובר בטעות בזיהוי של הנהג.

הבקשה נתמכת בתצהירו של הנאשם אשר מצהיר באופן ספציפי על כל הטענות המועלות בבקשה.

2

מעיון בתיק עולה כי הזמנה לדין נשלחה לנאשם לכתובת טייבה המושלש וחזר בציון "לא נדרש" כאשר בתיק מופיע תאריך ביקור במענו של הנאשם ביום 05.07.2017 וחתימת המוסר, אלא שגם הודעה על מתן פסק הדין נשלחה לאותה כתובת והאישור חזר בציון "מען שגוי".

אוסיף כי נוכח מהות העבירה ראוי יהיה לאפשר לנאשם בירור העניין, על כן מצאתי לבטל את פסק הדין ולקבוע מועד להקראה ליום 02.05.2018 שעה 08:30.

חובת התייצבות לנאשם.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ח, 22 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.