1

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 3.10.21 בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

המבקש טען כי לא ידע על מועד הדיון.

ואולם, הדוח שהמבקש קיבל מהוה כתב אישום והזמנה לדין על גביו מופיע מועד הדיון אליו הוזמן.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

יתר על כן המבקש הגיש בקשה לתיק ביום 22.8.21 להקדמת מועד הדיון , הבקשה הוגשה על ההזמנה הכוללת את מועד הדיון 3.10.21.

2

ביום 27.9.21 ניתנה החלטה כי הדיון יתקיים ביום 3.10.21 .

הנאשם לא התייצב לדיון מטעמים השמורים עימו ועל כן נשפט בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה ונסיבות עושה העבירה .

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ב, 18 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.