1

1.         נסיבות המקרה:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 05/02/18 בשעה 16:47, נהג ברכבו וסטה מנתיב נסיעתו, דבר שגרם להפרעה או סיכון לתנועה, וזאת בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה תשכ"א, 1961 (להלן: "התקנות"). הנאשם כפר במיוחס לו.

2.         דיון והכרעה:

            במקרה דנן החלטתי להרשיע את הנאשם, וזאת מן הטעמים הבאים:

2

·        הדו"ח (ת/1) והשרטוט שערך (ת/2) רס"ב פאיז אבו מנסור (להלן: "השוטר") מפורט וקוהרנטי ותיאר במדויק את נסיעת הנאשם בנתיב הפקוק, עקיפת הרכבים באמצעות הנתיב השמאלי וחזרת הנאשם לנתיב הימני לאחר סיום העקיפה באופן בו גרם לרכב מאחוריו להאט ולתת לו להשתלב על מנת לא לפגוע בו. כמו כן, השוטר היה נחרץ בעדותו שעה שהסביר ושרטט את פעולת הנאשם, תוך התאמה מוחלטת בין הדו"ח, העדות והשרטוט, מה שמחזקת עוד יותר את גרסת המאשימה.

·        הנאשם לא חלק על עקיפת הרכבים באמצעות הנתיב השמאלי וחזרתו לנתיב הימני לאחר סיום העקיפה, אך לטענתו הדבר נעשה ללא הפרעה לתנועה שכן אותו רכב שעמד ראשון בנתיב הימני אליו הנאשם חזר, אפשר לו לעשות זאת. מקרה דומה כבר נבחן בתת"ע (תעבורה ת"א) 31195-08 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אלברט קושמקוב (פורסם בנבו, 13.01.2011) ויש לדחות את טענת הנאשם, שכן, הנאשם נסע בנתיב נסיעה המיועד לפנייה שמאלה ואין חולק על כך. עצם העובדה כי ביקש הנאשם לחזור ולהשתלב בנתיב הימני המיועד לפנייה ימינה, יצרה הפרעה לכלי הרכב הנוסעים באותו נתיב ימני שעה שהרכב הראשון בשיירה, נאלץ להאט ולתת לנאשם להשתלב על מנת שלא לפגוע בו (מה שגם באופן טבעי אילץ את הרכבים שמאחורי אותו רכב להאט גם כן או להתעכב). לפיכך, אילוץ זה של הרכב הראשון בנתיב הימני מהווה הפרעה לתנועה שנוצרה ע"י הנאשם ומקיים את יסודות התקנה הנ"ל.

3.         סיכומו של דבר:

·        לאור כל האמור לעיל, הוכיחה המאשימה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם נהג ברכבו וסטה מנתיב נסיעתו, דבר שגרם להפרעה או סיכון לתנועה, ועל כן יש להרשיעו במיוחס לו בכתב האישום.

·        קובע לטיעונים לעונש ליום 10.1.21 שעה 13.00 .

·        הנאשם יהיה פטור מהתייצבות באם יגיש טיעוניו בכתב.

·        המזכירות תמציא העתק מהכרעת דין זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד חשוון תשפ"א "א , 11 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים