1

הנאשמת עותרת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 10.1 בהעדר התייצבות לדיון.

הנאשמת טוענת כי כי לא קיבלה את הזימון, ומוסיפה וטוענת כי היא נוהגת שנים ארוכות בלא עבירה, לפיכך יש מקום להקלה בדינה.

על פי אישור המסירה שבתיק, הזימון שנשלח הוחזר ע"י הדואר בצירוף הערה "לא נדרש". המדובר בזימון כדין ואין די בטענה כללית כי הזימון לא התקבל, אלא שיש להראות מדוע לא הייתה פנייה לסניף הדואר לקבלתו.

בנסיבות אלה, בכדי שמוצדק יהיה לבטל את פסק הדין יש להראות כי השפיטה בהיעדר התייצבות גרמה לעיוות דין. טענת הנאשמת בדבר חומרת העונש אין די בה כדי להצדיק ביטול פסק הדין.

ראשית, כבר נקבע כי טענה מסוג זה יש להעלות במסגרת ערעור על חומרת העונש ולא כנימוק לביטול פסק הדין. שנית, עיון בתיק מגלה כי על הנאשמת נגזר קנס בלבד, התאום את הקנס שבעבירות ברירת משפט למהירות נמוכה יותר. לפיכך על פני הדברים אין לומר כי מדובר בענישה חמורה שגרמה לעיוות דין.

2

לפנים משורת הדין ניתן לתקן את הבקשה בתוך 21 יום ולפרט את הטענות בתצהיר כנדרש, או מוטב מכך, לפנות למשרדי המאשימה בנסיון להסדר כולל אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון ולחסוך סיכון של פסיקת הוצאות.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ח, 23 ינואר 2018.