1

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול גזר הדין מיום 10.05.21 (להלן: "גזר הדין").

נטען ע"י ב"כ המבקשת כי המבקשת לא התייצבה לדיון מאחר שלא קיבלה זימון, וכן נטען כי לאחר בירור אותר מבצע העבירה ותצהירו צורף לבקשה.

המשיבה התנגדה לבקשה, תוך שציינה בתגובתה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתה המעודכנת של המבקשת במשרד הפנים, והמבקשת לא הצליחה לסתור את חזקת המסירה הנקובה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974.

לציין- המשיבה לא התייחסה לבקשת ב"כ המבקשת להארכת המועד להגשת בקשה לביטול גזר הדין, ומשכך נראה כי אינה מתנגדת לעצם הגשת הבקשה במועד בו הוגשה.

דיון והכרעה:

לעניין הבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול גזר הדין, ובשים לב להעדר התנגדות מצד המשיבה, ובשים לב כי על פי נתוני ההמצאות המצויים בתיק בית המשפט, קיים ספק אם ואימתי הומצא פסק הדין לידי המבקשת, על כן ולנוכח האמור אני נעתרת לבקשת המבקשת לעניין זה.

2

לעניין הבקשה להורות על ביטולו של גזר הדין שניתן בהיעדר, ולנוכח ספק בהמצאה כדין לאור האמור בבקשה ולאור אישורי המסירה בתיק, וכן לנוכח החשש לעיוות דין שיכול וייגרם וכן החשש להותרת הרשעת חפה על כנה שעה שאחר מצהיר כי נהג ברכב בפועל, יש מקום להיעתר גם למבוקש לעניין זה, ואפרט נימוקי להלן.

ראשית- המשיבה שלחה למבקשת כתב אישום וזימון לדיון שנקבע ליום 04.01.21. הזמנה זו חזרה למשיבה בציון "לא נדרש". בהחלטה מיום 01.12.20, הדיון בתיק זה, ללא כל קשר לאי-קבלת הזימון על ידי המבקשת, נדחה ליום 10.05.21, והזמנה זו חזרה הפעם בציון "לא ידוע במען". יודגש- כי עיון באישורי המסירה בשני המקרים מעלה ספק בהמצאה כדין, שכן האישורים פגומים, חסרים פרטים מהותיים, והעילה הנקובה על גבי האישור הנכון למועד בו ניתן פסק הדין בהיעדר הינה "לא ידוע במען".

צודק ב"כ המבקשת שעה שטוען כי אמות המידה לביטול פסק דין שניתן בהעדר קבועות בסעיף 130(ח) לחסד"פ:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

אומנם המשיבה לא מחויבת להמציא את הזימון למבקשת אלא לשלוח אותו, ולא נטען דבר בבקשה בניגוד לכך ולפיכך המשיבה עמדה בחובתה, ואולם- גם לאחר שנקבע כי התקיים משלוח לפי מצוות תקנה 44א', ניתן להפריך את חזקת המסירה באמצעות בחינתו של אישור המסירה.

שנית- כאמור, מצאתי לנכון לתת משקל לעובדה כי על פי תצהיר הנהג המצורף לבקשה, המבקשת, לכאורה, אינה המבצעת של העבירה בה הורשעה בהיעדרה, ולפיכך- קיים חשש להותרת הרשעתה על כנה במידה ולא תתקבל הבקשה.

3

ויודגש- כותרת הבקשה אינה מתייחסת לביטול פסק הדין כי אם לביטול גזר הדין אולם עצם הנימוקים הנכללים בה, לרבות הכוונה להסב את הדוח על נהג אחר, מחייבים תוצאה של ביטול פסק הדין שניתן ביהעדר, שאחרת- תוותר הרשעתה של המבקשת.

לפיכך- אני מורה על ביטולו של פסק הדין מיום 10.05.21.

קובעת הקראה ליום 27.04.22 בשעה 10:00.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשפ"ב, 15 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.