1

1.         הנאשם הורשע, בהתבסס על הודאתו, בעבירות של נהיגה, בניגוד להודעת איסור שימוש, עבירה על תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961, וכן בעבירה של אי ציות לאות שנתן לו שוטר במדים, עבירה על תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.         התמצית העובדתית היא שביום 17.12.18, נהג הנאשם, ברכב פרטי, מסוג "טויוטה", מ.ר. 4560035, בשפרעם, כשעל הרכב נמסרה הודעת אי שימוש על ידי שוטר, שהוא בוחן תנועה וכן שלא לציית לאות שנתן לו שוטר במדים.

2

הערך החברתי שנפגע

3.         עבירה של נהיגה ברכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש, היא עבירה שרף חומרתה גבוה, והמחוקק קבע לצידה עונש של פסילת מינימום של 3 חודשים. לבית המשפט סמכות לחרוג מעונש זה מנימוקים שירשמו.

בתת (נצ') 13012/03 משטרת נצרת - תביעות מרחב עמקים נ' צרפתי אברהם, עמד כב' השופט דבור סאאד, על חשיבותו של סעיף 308(ד) לתקנות התעבורה, שעניינו הודעת אי שימוש ברכב:

"הכללת תק' 308(ד) לת'ת בסימן א' לפרק השלישי שעניינו "מצב הרכב והפיקוח על תקינותו" יש בה כדי לנווט לקראת המסקנה כי מדובר בתכלית חשובה ביותר... תקינות הרכב, והאיסור החל על שימוש ברכב לא תקין ו/או רכב שהורד מהכביש, הינם שיקולים חשובים ביותר שיש להקפיד על קיומם, בין היתר בשל הסכנה הנוצרת מכך לציבור וכן קיימת הצדקה בהסדרת כללי תחבורה והתנהגות חיוניים שיש להטמיעם עמוק בתודעה של כל נהג ונהג."

נמצאנו למדים שהן המחוקק והן הפסיקה מצאו לנכון שאין הקל ראש כלל בעבירה שעניינה הודעת אי שימוש ברכב, בשל הסכנה הטמונה לציבור מנהיגה ברכב שאינו תקין.

לצד עבירה זו, עבירה של אי ציות לאות או הוראה של שוטר במדים, שיש בה משום פגיעה בשלטון החוק ובסדר הציבורי.

מדיניות הענישה

4.         בתתע (אי') 5195-02-11 מדינת ישראל נ' אלון גל (8.3.11), בעבירה של אי ציות לאות שוטר במדים, לאחר שמיעת ראיות, כשנקבע שהתנהגות הנאשם לא הייתה ראויה, וכללה התלהמות מצד הנאשם, ציין בית המשפט שיש להגן על שוטרי משטרת ישראל, במילוי תפקידם, ועל הנאשם להפנים שיש למלא אחר הוראת שוטר ללא כחל וסרק, כל עוד ניתנה על פי דין. הנאשם נדון לפסילה בת 30 יום, פסילה על תנאי, בת 3 חודשים, למשך שנתיים, קנס בסך 1,500 ₪, והתחייבות בסך 2,500 ₪. בערעור בוטל עונש הפסילה.

5.         בתתע (פ"ת) 12821-03-16 מדינת ישראל נ' לסקו שחר (6.11.16), בעבירה של אי ציות לאות שוטר במדים, לאחר שמיעת ראיות, ציין בית המשפט שמתחם העונש ההולם, במקרה שלפניו, נע בין פסילה בפועל, עד חצי שנה, פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות לאלפי ₪, ואף מאסר על תנאי, במקרים מתאימים. הנאשם מחזיק ברישיון משנת 1997, וצבר לחובתו 11 הרשעות קודמות, כשהרשעתו האחרונה היא משנת 2008, ומדובר באי ציות ברף הנמוך. תוך שימת לב לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אב לילדים עם צרכים מיוחדים ונכה, נגזרו עליו פסילה על תנאי, בת חודשיים, למשך שנתיים, וקנס בסך 500 ₪.

3

6.         בתתע (י-ם) 6404-01-18 מדינת ישראל נ' ג'אבר רנדה (1.2.18), בעבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, הנאשמת, נהגת נורמטיבית, מחזיקה ברישיון נהיגה מאז שנת 1993, ולחובתה 7 הרשעות קודמות מסוג ברירת משפט, עבר מקל מאוד, הרכב בשימוש בנה ונעשה בו שימוש חריג באותו היום, בית המשפט סטה מהעונש הקבוע והטיל עליה קנס בסך 1,000 ₪, פסילה לתקופה בת 45 יום, ופסילה, על תנאי, בת 3 חודשים, למשך 3 שנים.

7.         בתתע (פ"ת) 5049-09-17 מדינת ישראל נ' נבארי סלימאן (29.10.17), בעבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש, עברו כולל 40 הרשעות קודמות, לרבות נהיגה ברכב לא תקין, במספר הזדמנויות שונות. הרכב תוקן וכשיר לנסיעה. הנאשם, אב ל-7, נטל אחריות על מעשיו, אינו עובד וזקוק לרישיונו לפרנסתו. הנאשם נדון לקנס בסך 750 ₪, פסילה, בת 3 חודשים, פסילה, בת 3 חודשים, על תנאי, למשך 3 שנים. ערעור שהוגש נדחה.

8.         בתתע (ת"א) 11610-08-11 מדינת ישראל נ' יוסף סולומון (5.4.12), בעבירות של נהיגה ללא רישיון רכב תקף, נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש, ואי ציות להוראת שוטר במדים, כשהנאשם נוהג משנת 1995, עברו אינו מכביד, וכולל 5 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2007, ולא נראה שהתנהגותו בעבירות שיוחסו לו מאפיינת את התנהגותו בכביש בדרך כלל, נדון הנאשם לקנס בסך 1,000 ₪, פסילה בת 4 חודשים ופסילה, בת חודשיים, למשך שנתיים.

9.         עולה מהאמור שמתחם הענישה בעבירות של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש נע בין פסילה עד לחצי שנה, פסילה על תנאי, וקנס, ולעיתים, אף מאסר על תנאי. בעבירה של אי ציות להוראות שוטר במדים, מתחם הענישה יכול לכלול פסילה קצרה, ולעיתים ללא פסילה כלל, לצד פסילה על תנאי וקנס. והכל תלוי בנסיבות המקרה, בעברו התעבורתי של הנאשם ובנסיבותיו האישיות.

10.       בענייננו, הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי. הוא נוהג משנת 2014, ולחובתו 4 הרשעות, האחרונה מיום 31.1.19, בגין נוסע הרכוב על אופנוע או תלת אופנוע ללא קסדה. לחובתו מב"ד, מיום 28.11.18, בגין נהיגה ברכב לא תקין שהוחלט לאסור את השימוש בו.

אשר לנסיבותיו האישיות, הנאשם מפרנס יחיד, בבית הוריו, המקבלים קצבת המוסד לביטוח לאומי, ורישיונו חיוני לפרנסת המשפחה.

מצאתי, בנסיבות אלה, שהענישה ההולמת כוללת בתוכה פסילת מינמום, לצד ענישה הצופה פני עתיד, פסילה על תנאי. אשית קנס נמוך, נוכח מצוקתה הכלכלית של המשפחה.

11.       לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים וטיעוניהם, שקלתי את האינטרס הציבורי, עיינתי בפסיקה, נתתי דעתי לכך שמדובר בעבירות חמורות, מחד גיסא, אולם, מאידך גיסא, הנאשם הודה, ונסיבותיו האישיות מיוחדות, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

4

1. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.

הנאשם יפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט לתעבורה בשעות הקבלה לא יאוחר מיום 12.5.2019.

2. אני דנה את הנאשם לפסילה על תנאי, בת חודשיים, למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור את העבירות בהן הורשע בתיק זה, או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

3.         קנס בסך 500 ₪. הקנס ישולם הקנס ישולם בתשלום 1 תוך 90 יום.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, 03 אפריל 2019, במעמד הנוכחים