1

1.         הונחה לפני בקשה חוזרת לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו של הנאשם ביום 4.7.18.

2.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום, ביום 19.3.18, שלפיו נהג במהירות של 116 קמ"ש, במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש.

3.         ביום 4.7.18 הורשע הנאשם, בהעדרו, ונדון לקנס בסך 850 ₪. זאת, לאחר שעל פי אישור המסירה שהוגש בתיק, ההזמנה לדין נשלחה למבקש וחזרה כ"לא נדרש", שזוהי המצאה כדין.

2

4.         ביום 13.11.18, כ-4 חודשים לאחר הדיון, הגיש הנאשם בקשה לביטול פסק הדין מהטעם שלא זומן כדין. צוין שמספר תעודת הזהות של הנאשם לא צוין, יכול שהמעטפה לא הונחה בתיבת הדואר שלו, שכן שמו נפוץ מאוד בכפר בו הוא מתגורר. לעניין הגנתו צוין שהנאשם כופר באשמה. עוד צוין שנסיבות המקרה אינן מפורטות דין, כתב ידו של עורך הדוח אינו קריא, עורך הדוח לא סיפק מידע מספק בנוגע לנסיבות האירוע, מצב התנועה, אופן החזקת הממל"ז, נקודת הליזר האדומה של המכשיר לא כוונה למרכז חזית רכב הנאשם, לא צוינו התמרורים בדרך, לעניין המהירות, לא צוין היכן עצר עורך הדוח והיכן עמד ביחס לנאשם, האם המבקש נעצר במקום בטוח, האם הוסברה לו מהות העבירה, האם הוצגה לו המהירות, ולא צוין דבר על מזג האוויר. נטען שתגובת הנאשם "אתה צודק" היא לעניין המהירות המותרת במקום.

5.         ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה בציינה שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, הנאשם היה זה שהגיש בקשה להישפט והיה עליו לעקוב אחריה. זאת ועוד, מהבקשה להישפט שצרף הנאשם עולה שההזמנה לדין נשלחה לאותה הכתובת, ההזמנה חזרה כ"לא נדרש" ומכאן שקיימת חזקת מסירה. לא הוצגה כל ראיה לעניין סיכויי הגנתו.

6.         ביום 21.11.18, דחה בית המשפט את בקשת הנאשם לביטול פסק הדין. צוין שמאישור המסירה עולה שזה חזר כ"לא נדרש", וקיימת חזקת מסירה, לא הוצגה כל ראיה לעניין טענתו שההזמנה נשלחה לאדם אחר, לא צורפה כל ראיה לעניין סיכויי הגנתו, והענישה, קנס בסך 850 ₪, נוכח עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, היא מידתית.

7.         המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה.

בפסק הדין, בערעור, מיום 3.1.19, התקבלה הסכמת הצדדים שהערעור ידחה והמבקש יוכל להגיש בקשה חוזרת ולהעלות את טענותיו החדשות לעניין עיוות הדין, בשל פגמים שנפלו, לכאורה, בדוח, למותב זה, בתוך 7 ימים.

8.         ביום 9.1.19 הגיש ב"כ הנאשם בקשה חוזרת לביטול פסק הדין, בעילות של אי המצאה כדין ופגמים שנפלו בדוח. נוכח החלטת ערכאת הערעור אדון בטענתו לפגמים שנפלו בדוח בלבד.

3

בבקשה מציין הסנגור שנסיבות המקרה אינן מפורטות דיין בדוח, כתב ידו של עורך הדוח אינו קריא, לא ניתן תיאור מדויק של המקום, לא צוין האם תנאי הכביש היו מתאימים להפעלת ממל"ז, לא צוינו מצב התנועה בכביש, מספר הנתיבים, באיזה נתיבים היה הנאשם, היכן עמד עורך הדוח, ובאיזה רכב. לא צוין מזג האויר, האם היה ערפל או גשם, או גורם אחר מפריע. המרחק בו נמדדה העבירה הוא מרחק לא מבוטל, לא צוין האם כוונה קרן הלייזר ללוחית הרישוי, לא צוין כיצד החזיק השוטר את הממל"ז, האם קיים קו ראייה נקי, האם היו רכבים אחרים בכביש. האם הוצבו תמרורים לעניין המהירות, היכן נעצר הנאשם (האם במקום בטוח) האם הוסברה לו מהות העבירה, האם הוצגה לו המהירות, המרחק, האם נשמר קשר עין רצוף. כן נטען שלחומר הראיות לא צורף דוח מיומנות המפעיל ולא צוין תאריך ההסמכה. לעניין בדיקות המכשיר צוין שעורך הדוח לא הקפיד אחר הנחיות היצרן. לעניין בדיקת תיאום הכוונות, צוין שמדובר בתיאור כללי ביותר, רשום "עמוד תאורה", "אנטנה", ונדרש, על פי הפסיקה, תיאור מפורט יותר. כן צוין שאין עדים לעבירה. לבקשה צורף הדוח והנספח לו.

9. המאשימה ביקשה לדחות הבקשה בציינה שהנאשם קיבל את הזימון כדין. לעניין טענות ההגנה שהעלה צוין שכתב ידו של השוטר קריא דיו, כדי לאפשר לב"כ הנאשם להעלות הכשלים, שלטענתו, עולים מהכתוב בו.

לגופו של עניין, צוין שהשוטר מפרט נסיבות המקרה, מיקומו, ופעילותו בכביש, כנדרש.

מיקום האירוע מפורט בדוח כביש 70, לצפון, מכיוון דרום, ק"מ 53.1. בתחתית הנסיבות רשום: "לא ירד גשם, ראות תקינה, אור יום". בשורה 4 לנסיבות צוין: "הוא בנתיב ימני מבין 2, בודד לחלוטין". המרחק המתואר מופיע מתחת למהירות שהוצגה במכשיר לפני הפחתה (121 קמ"ש): 208.6 מטר (צוין שעד 300 מטר הוכרעה אמינותו של מכשיר הממל"ז). צוין שהמהירות המרבית המותרת בכביש 70 (כביש בינערוני עם שטח הפרדה בנוי), היא 90 קמ"ש. השוטר מציין בדוח שלזר את המכשיר למרכז חזית הרכב וששמר על קשר עין רציף עד העצירה. הנאשם נעצר אחרי הניידת בצד ימין של הכביש, הוסברה לו מהות העבירה והוצגו לו נתוני המדינה. צוין שדוח מיומנות המפעיל אינו חומר חקירה, אלא ניתן בעת דרישה. לתגובתה צרפה המאשימה את העמוד הראשון של הדוח, הכולל את נסיבות המקרה ותגובת הנאשם.

10.       בהחלטתי, מיום 27.1.19, התבקשה המאשימה להעביר את הדוח, בשנית, לבית המשפט, היות שהדוח הוגש כשהוא סרוק. על אף החלטתי זו המאשימה לא הגישה את הדוח, מכאן החלטתי, על בסיס החומר המונח לפני.

הכרעה

11.       הבקשה לביטול פסק הדין נדחית מהטעמים הבאים:

א.        ראשית, לעניין הטענה בדבר אי המצאת ההזמנה לדין כדין, הרי שנוכח החלטת בית המשפט המחוזי, שלפיה, ב"כ הנאשם רשאי להגיש בקשה חוזרת, לעניין טענותיו החדשות בלבד, שעניינן פגמים שנפלו בדוח - טענה זו נדחית, ואין מקום שאדון בה. טענה זו נדונה, לגופא, בהחלטת בית המשפט הראשונה, בתיק זה, ונדחתה.

ב.         לעניין טענותיו של הסנגור לשורה של פגמים שנפלו בדוח, יצוין שטענות בעניין זה העלה הסנגור כבר בבקשתו הראשונה, ואלה נדחו מהטעם שלא היו מבוססות דיין.

ערכאת הערעור אפשרה לב"כ הנאשם להגיש בקשה חוזרת לעניין פגמים נוספים עליהם עמד בדיון בערעור, ומטעם זה אדון בטענות החדשות שהעלה בבקשה המונחת לפני כעת.

4

ראשית, יצוין שמעיון בדוח, עולה שהדוח קריא דיו כדי לאפשר לנאשם להתגונן. ב"כ הנאשם צרף לדוח את נספח ב', ופרטים רבים הנזכרים ב"נסיבות המקרה" בדוח, מצוינים, בשנית, בפרוטרוט בנספח זה.

לעניין בדיקת תיאום כוונות, הרי שלצד הסימון "V" צוין בתחילת המשמרת "ימת"א זבולון", "עמוד תאורה" ושורטט לצידו "טי", ובסיום המשמרת צוין : "V, "מלמ"ש", על "אנטנה".

יצוין שבעניין עפ"ת 56094-08-17 כמאל סיורי נ' מדינת ישראל, אליו הפנה הסנגור, הרי שהמקרה שם שונה מהמקרה דנן. בעניין שם נרשם בבדיקת התיאום: "עמוד תאורה במחוז ש"י", ובית המשפט קבע ש"מדובר בתיאור כללי ביותר, המתייחס למספר עצום של אפשרויות ואינו מאפשר להתחקות אחר הנתונים ולבחון את התוצאות שהיו בפני עורך הבדיקה".

במקרה שלפני עמוד התאורה נמצא ב"ימת"א זבולון", ו"האנטנה" ב"מלמ"ש", מקומות מוגדרים ומצומצמים ביחס ל"עמוד תאורה במחוז ש"י". מה גם ששורטט "טי" במקום הבדיקה בתחילת המשמרת, לציין שהבדיקה נערכה בהתאם לנהלים והמפעיל מודע לאופן הבדיקה.

אשר לבדיקה העצמית ולבדיקת התצוגה, הרי שבאלה סימן השוטר "V" וכן ציין, בתחילת המשמרת ובסיומה, שהבדיקה "תקינה", ומכאן, שעל פי ההלכה הבדיקות תקינות. לעניין בדיקת מרחק/מהירות לא העלה ב"כ הנאשם כל טענה, ומעיון בה עולה שאף היא תקינה.

לעניין מיומנות המפעיל, נטען שלא צוין תאריך הסמכתו. עיון בדוח ובנספח לו מלמד שאלה הוגשו באופן מפורט למדי, ועל פניו עולה שמדובר במפעיל מיומן, ואי רישום מועד הסמכתו, אין בה כדי לפגום בכך.

גם לעניין אופן הפעלת המכשיר, לא מצאתי שנפל פגם.

בנסיבות המקרה בדוח צוין מיקום האירוע: כביש 70, לצפון, מכיוון דרום, ק"מ 53.1. כן צוינו הנתונים הבאים: רכב הנאשם נסע בנתיב ימני, מתוך 2, בודד לחלוטין, השוטר כיוון את נקודת הלייזר האדומה של הממל"ז למרכז/חזית רכז הנאשם, שמר על קשר עין רציף, סימן לנהג לעצור, בצד ימין, הנהג היה לבדו ברכב ונעצר מאחורי הניידת, בצד ימין, השוטר ניגש לנהג והציג בפניו נתוני מדידה, לא ירד גשם, ראות תקינה, אור יום, המהירות שהוצגה במכשיר, לפני הפחתה - 121 קמ"ש, המרחק שהוצג במכשיר: 208.6 מטר. נרשמה תגובת הנהג, בה צוין: "אתה צודק".

בנספח ב' לדוח, שצורף לבקשת הסנגור, ציין השוטר ב"V" שהקפיד על הנהלים הנדרשים לצורך אמינות הפעלת המכשיר, בהם:

-         קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין לבין רכב המטרה.

-         ההפעלה נעשתה כלפי רכב המטרה, שכל חלקיו הניתנים להראות גלויים לעיני המפעיל.

-         מרגע זיהוי רכב המטרה, נקודת הכיוון הייתה מכוונת לאזור מרכז רכב המטרה, עד לקבלת צליל אישור מדידה.

5

-         במהלך כל המדידה, נקודת הכיוון האדומה כוונה לאזור מרכז רכב המטרה.

-         היה קשר עין רצוף בין המפעיל ורכב המטרה עד עצירתו.

-         טווח גילוי רכב המטרה - 208.6 מטר (לא עלה על 300 מטר).

-         רכב המטרה היה בנתיב ימין, מתוך 2, כשהוא בתנועה מתקרבת.

-         בשעת הפעלת הממל"ז לא ירד גשם, שלג ולא היה ערפל.

-         בסעיף 5 צוין שנתוני המדידה הוצגו לנהג.

יושם אל לב שקיימת חפיפה בין נסיבות המקרה, כמצוין בדוח, לבין הנספח המצורף אליו, מה שמחזק את מהימנות המפעיל והנתונים שמסר.

12.       לסיכום, כעולה מהדוח ומהנספח לו, שהציג ב"כ הנאשם, הרי שמכשיר הממל"ז הופעל על פי הנהלים, והתוצאה שנמדדה בו משקפת את מהירות נסיעת הנאשם.

נוכח האמור, בנסיבות המצוינות, הבקשה החוזרת לביטול פסק הדין, נדחית.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.