מספר בקשה:3

בפני

כבוד השופטת רונה פרסון

מבקש

טאהא תאופיק

נגד

משיבה

מדינת ישראל

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 31.1.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 900 ₪. 

v     

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט באמצעות באת כוחו והיה מיוצג אך המשיבה התעלמה מכך ושלחה את ההזמנה לדין למבקש עצמו במקום לזמנו באמצעות באת כוחו. טען כי באישור המסירה חסרים פרטים מהותיים. טען כי ההזמנה נשלחה לכפר אעבלין, שם מתגוררת משפחת טאהא המורחבת וללא ציון מספר תעודת הזהות שלו. טען כי בנסיבות אלה חזקת המסירה נסתרה, ויש לראות בו כמי שאי התייצבותו מוצדקת. טען כי לא ביצע העבירה המיוחסת לו ופירט הכשלים הראייתיים קיימים בדו"ח לטענתו וביקש לבטל את פסק הדין ולקבל יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.   

5.         לאחר ששקלתי טענות המבקש החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות. 

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח ההזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובת אעבלין 30012 וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה.

עוד עולה כי צוין על גבי אישור המסירה שם המוסר וחתימתו, פרטי אי המסירה, ומופיעים בו שני תאריכים. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם באישור המסירה.

מהתיק האלקטרוני אף עולה כי גזר הדין נשלח אף הוא למבקש באמצעות הדואר והוא אף אישר קבלתו.

8.         עם זאת, בשים לב לכך כי הבקשה להארכת המועד להישפט הוגשה באמצעות ב"כ המבקש אשר ציינה את כתובת משרדה ככתובת לקבלת דואר בעניין המבקש ובשים לב לטענותיו המפורטות של המבקש בדבר כשלים ראייתיים, אני סבורה כי האיזון הנכון הוא לאפשר למבקש לקבל יומו בבית המשפט אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות.

9.         סיכומו של דבר הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 600 ₪. ההוצאות ישולמו על ידי המבקש עד ליום 3.7.19 שאחרת - יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

           המזכירות תודיע לצדדים.

           לעיוני בהתאם.