1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם ביום 7.10.19.

הנאשם עותר לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ולתת לו את יומו בבית המשפט. לטענת הנאשם העבירה בוצעה במהלך עבודתו הקודמת, אז המעסיק שלו העביר את הטיפול לידי עורך דין מטעמו. הנאשם ייפה כוחו של אותו עורך דין שאף הודיע לנאשם כי הדיון בעניינו יתקיים בחודש ספטמבר, למרות שהדיון נדחה לתאריך 7/10/19, כאשר בדיעבד התברר לנאשם כי עורך הדין לא הופיע לדיון עקב אי תשלום שכר טרחתו על ידי המעסיק משחדל הנאשם לעבוד שם.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הנאשם זומן כדין, וכי מדובר בטעות של עורך דין שאינה מהווה עילה לצורך ביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

2

הנאשם טוען באשר להתנהלות בא-כוחו הקודם אך פרט לתצהירו לא תמך טענה זו בראיות ולא הביא את עמדת אותו עורך דין (בניגוד להלכה הפסוקה). כידוע טענות הנוגעות לייצוג לקוי מחייבות את הטוען להציג את עמדת עורך הדין הקודם והדבר לא נעשה. ר' בשינויים המחויבים, דבריה של כב' הש' (כתוארה דאז) הלמן בעפ"ת 2891-01-12 חאיכ נ' מדינת ישראל (19.3.12):

"ראשית יאמר, כי בניגוד להלכה לא צירף המערער התייחסות בא כוחו דאז לטענות שהועלו ביחס לנסיבות מתן ההודאה. מטיעוני המערער עולה, כי כביכול בא כוחו לא הסביר לו את משמעות ההודאה ובנסיבות אלה, מן הראוי היה כי תצורף התייחסותו של עורך הדין שייצג את המערער באותה עת".

טענתו של הנאשם, כי היה מיוצג ערב הדיון ע"י עו"ד אחמד עודתאללה, לא גובתה במסמכים כלשהם (לרבות אותו ייפוי כוח נטען), ואף לא בתצהיר משלים שלכאורה ניתן היה לקבל מהמעסיק הקודם. עיון בתיק בית המשפט מלמד כי עו"ד עודתאללה מעולם לא ייצג בתיק שבנדון, כך שלא ברור על מה מסתמך הנאשם בעניין זה.

זאת ועוד, בניגוד לנטען תאריך הדיון לא נדחה מעולם והתאריך בו התקיים דיון הוא התאריך הראשוני שנקבע. מעבר לאמור אוסיף ואציין, כי הנאשם כלל לא התמודד עם אישור המסירה הקיים שלכאורה נשלח לכתובתו ונחתם על ידי מיופה כוח מטעמו.

מעבר לדרוש אוסיף ואציין כי גם אם היתה מתקבלת טענתו של הנאשם כי היה מיוצג באותה עת ע"י עו"ד עודתאללה הרי שהיעדר התייצבות בשל שגגה של עו"ד אינה מהווה עילה לאי-התייצבות.

בנוסף, הנאשם אף לא פירט בבקשתו מה הם נימוקי הגנתו, ולא טען דבר בעניין "עיוות הדין" שנגרם לו, היינו גם לגופו של עניין אין מקום להשבת הגלגל לאחור, וטענות בעלמא אינן מצדיקות בקשות כגון דא. כידוע:

"לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18)

אשר על כן, לא התרשמתי כי קיימת הצדקה לאי התייצבותו של הנאשם או כי קיים חשש לעיוות דין ולפיכך אני דוחה את הבקשה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

3

ניתנה היום, ה' כסלו תש"פ, 03 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.