1

החלטה בטענת התיישנות.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה במהירות העולה על המותר, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. עבירה מיום 19.6.16.

ב"כ המבקש טען כי המאשימה לא שלחה לנאשם את הדו"ח ואף אם שלחה הרי שאין בידה אישור מסירה תיקני מרשות הדואר.

מכאן הבקשה אשר בפניי לבטל כתב האישום מטעמים של התיישנות.

ב"כ המאשימה טענה כי בענייננו חלה חזקת מסירה בהתאם לסעיף 44 לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד -1974 (להלן:-ה"תקנות") לפיה רואים הודעה על תשלום קנס או הזמנה למשפט כאילו הומצאו כדין גם ללא חתימה על אישור מסירה אם חלפו למעלה מ-15 ימים מיום שליחתם בדואר רשום.

2

ב"כ המאשימה הודתה ברוב הגינותה כי אין בידה את טופס אישור המסירה עצמו אולם לטענתה הדו"ח נשלח לנאשם ביום 27.6.16 בדואר רשום מספר RR016862136H4 ודי במספר דואר רשום לשמש אישור מסירה ובכך יוצאת המאשימה ידי חובתה.

תקנה 44 א לתקנות קובעת כדלקמן :

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן."

אין לאל ידי אפוא לקבל טיעון המאשימה. הוכחת חזקת המסירה מצריכה הצגת אישור המסירה, גם אינו חתום ואין די בהודעה בע"פ על מספר הדואר הרשום.

לשון החוק ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים.

הטענה מתקבלת.

אני מורה אפוא על ביטול כתב האישום .

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ט, 07 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.