1

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר בתאריך 30.05.18. לטענת המבקש לא התייצב לדיון מאחר ומועד הדיון לא נרשם ביומנו מפאת טעות אנוש. בנסיבות אלו טען כי מדובר בשגגה וטעות משרדית. עוד טען כי כוונתו הייתה לכפור בעובדות כתב האישום.

מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי קיים אישור מסירה כדין. כאמור המבקש לא טען אחרת, אך הסביר שאי התייצבותו לדיון נבעה מחמת טעות אנוש. כבר נפסק לא פעם כי טעות משרדית אינה מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא ו- רע"פ 5377/03 וגדי ג'מאל ). בנסיבות אלו, המבקש לא הראה כי אי התייצבותו לדיון נבעה מסיבה שיש בה כדי להצדיק את ביטול פסק הדין.

2

לגופו של עניין, המבקש לא טען מדוע ייגרם לו עיוות דין אם גזר הדין לא יבוטל, ולא הועלתה כל טענת הגנה. בהקשר זה יצוין, כי לא די בהעלאת טענה כללית, לפיה הוא התכוון לכפור בעובדות. בנוסף, על המבקש הוטל הקנס המקורי ולא מעבר לו, כך שגם בהקשר זה לא נגרם למבקש כל עיוות דין.

מכל האמור לעיל, הבקשה נדחית. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ח, 12 יוני 2018, בהעדר הצדדים.